Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

ימי הודאה

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> ימי הודאה
התמונה באדיבות יוסף אורדנטליך
ימי הודאה...
"ימי חנוכה הם ימי הודאה" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב ב') מה בעצם מיוחד כל כך בחנוכה שהוא נקרא 'ימי הודאה'? כל החגים למעשה הם הודאה על הניסים שהיו לנו, למשל ביציאת מצרים ואחר כך ענני הכבוד. ואם כן למה זכתה חנוכה לבדה להתקרא ימי הודאה?
לפני שנענה על שאלה זו נקדים הקדמה קצרה.
ניסי החנוכה שהחלו בנצחון המכבים את היונים-הצבא החזק ביותר בעולם דאז, וששיאם היה במציאת פח השמן, התרחשו בשלהי ימי בית שני, שאז מלכות ישראל לא הייתה בשלמותה, ובית המקדש לא תפקד בשלמות. בעצם כל הגאולה שהייתה בימי בית שני לא היתה שלמה. ומובא בספרים שעיקרה היה ליתן ריווח בין צרה לרעותה, שעם ישראל יראו שה' חזר וגאלם ואז בגלות הבאה יאמינו ולא יתייאשו.
ואז בסוף ימי הבית השני נתגלה חג חדש, חג החנוכה.
 
כי עיקר תפקידנו בזה העולם הוא, להכיר את השם יתברך,
והרי איך אפשר להכיר את השי"ת הרי כבר נאמר 'אנת הוא עלאה על כל עילאין סתימה על כל סתימין לית מחשבה תפיסא בך כלל' (פתח אליהו), ואיך יתכן להכיר אותו יתברך? והתשובה היא, שתמוך התבוננות בפעולותיו של ה', ניתן קצת להכיר ולשער בדעתו מרחוק עוצם גדולת השי"ת. אבל הוא בעצמו הרי כבר נאמר 'כי לא יראני האדם וחי'.
ובמה יכול אדם להתבונן כדי לעורר התפעלות בנפשו, אם לא בחסדי ה' ובנפלאותיו, שעושה עמו בכל יום. ומתוך חוויה זו עולה מאליה הודאה לה'
וזאת חוויה אישית ביותר שכל אדם חווה בינו לבין קונו ואינו יכול להעביר חוויה זו לאחר. וחוויה זו היא עוד נקודה של הכרה של האדם בבוראו. ועניין זה אמר רבי נחמן שהוא רמוז בפסוק בתהילים "כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלוקים" שדוד המלך אמר שאת הידיעה וההכרה שיש לי בזה שה' הוא האלוקים, רק לי יש,ואיני יכול להעבירו לאחר. כי לכל אדם יש את ההארה שלו בעניין זה ואי אפשר להעביר מאחד לשני כלל. וזה הדגש על כי 'אני' ידעתי.
ואמר רבי נחמן שעניין זה זהו שעשוע עולם הבא, כי אין שעשוע גדול מזה כשמתגלה בלב האדם שהשי"ת  אתו עמו ואצלו וסמוך וקרוב אליו ממש.



כי יש אכן פעמים שנתעורר אצל האדם הארת הרחמים של השי"ת וזוכה לטעום טעם של הודאה, שהשי"ת סמוך וקרוב אליו, אבל עיקר העבודה הוא להמשיך את האור הזה לתוך כל מציאות החיים, שבכל פרטי חייו, ובכל הפעולות והמצבים המתחדשים עליו בכל יום, ובפרט בענייני הצער שעובר עליו, יכניס את ההרגשה של התגלות גדולת ה' שהייתה לו ביום שיצא מצרה לרווחה.
 
וכמו שרבי נתן כותב לבנו (עלים לתרופה רנ"א): "שבעת שעובר ההרפתקאות והבלבולים אי אפשר לראות חסדי ה', רק אח"כ כשמרחיב קצת אז רואים נפלאות חסדי ה', וכבר דברתי מזה עם אדמו"ר ז"ל בעצמו ואמר לי שכן הוא. אך אעפ"כ היה כוונתו (של רבינו ז"ל) שיתחזק האדם דווקא בעת הדחק הגדול למצוא איזו הרחבה, עד שירגיש אז דווקא חסדי ה' ונפלאותיו, ועכ"פ יאמין בהם באמונה שלמה שבודאי השי"ת טוב לכל בכל עת, וכבר עזר לו הרבה, ובוודאי לא יעזוב אותו גם עתה, וזה עיקר המלחמה להפוך היגון ואנחה לששון ושמחה", ע"כ.
 
   וזהו עיקר סגולת ימי החנוכה שהם 'ימים של הודאה' בתוך ימות החול בשונה משבתות וחגים, להפוך את כל מציאות היום ליום של שעשועי עוה"ב, להפוך את ימי הצער לימי הודאה. ובחנוכה נתגלה הכוח שכל אדם יוכל בעצמו להדליק נר המנורה בביתו הפרטי בתוך מה שעובר עליו, ולא צריך דווקא הכהן הגדול לכך.
ולכן דווקא חנוכה נקרא ימי הודאה, כיון שהוא חל בימות החול, ואז הוא מכניס בליבנו את האור של הודאה שזה להכיר את ה' ולדעת שהכול ממנו.
ורק זה נקרא הודאה בשלמות, כי אם אדם מודה לה' רק כשטוב לו, בעצם הוא כמעט אומר שרק הטוב מאיתו יתברך אבל שגרת החיים ומכל שכן הזמנים הקשים, בהם הוא לא מוצא את נוכחות ה', וכל תענוגו של ה' זה שנמצא אותו דווקא בזמנים הקשים, ונמליך אותו גם במקומות החשוכים.
היוצא מזה למעשה הוא שתמיד בכל מה שעובר על האדם, יתעורר לחפש איזו הרחבה לראות איך השי"ת עדיין עמו, ומתוך כך להפוך את היום להתחדשות של הודאה, כמו ביום שיוצאים מצרה. וכמו שביאר רבי נחמן (בתורה קצ"ה) את הפסוק 'בצר הרחבת לי' שבכל צרה וצער יש תמיד איזו הרחבה שהשי"ת מרחיב לו, שבזה האדם חוזר להרגיש שלא אבדה תקוותו, כי הנה השי"ת איתו ואצלו ושומר עליו. וכמו שפירשו חז"ל (ברכות ז:) הפסוק 'מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ד' מה רבו צרי' (תהילים ג'), והקשו למה בעת הצרה פתח דוד המלך בלשון של 'מזמור', ותרצו שדוד המלך התחזק בזה שבנו הוא זה שרודף אותו ולא איש אחר, כי סתם בן מרחם על אביו, ואפילו אם ייפול בידיו מן הסתם ירחם עליו יותר מאשר אדם אחר, ורבי נתן מאריך בזה בהרבה מקומות שכך הוא הדרך למי שרוצה להתחיל להתפלל על צרותיו, שמרוב מה שעובר עליו, הלב מתעקם ואינו יכול לפתוח פיו בתפילה, כי אינו מרגיש שהשי"ת שומר עליו ורוצה לעזור לו ועצתו היא שיחפש איזו הרחבה בתוך הצרה, ובזה יחזק את עצמו שהנה השי"ת עדיין שומר עליו ונמצא בעזרו, ואילולא זה היה הרבה יותר גרוע, וממילא יתחדש בהרגשה שהוא קרוב וסמוך אל ה' ויוכל לפתוח פיו בתפילה.
והזמן המסוגל ביותר להתחיל לחיות כך זה בימי החנוכה הקדושים, על ידי ההדלקה של הנרות וקיום המנהגים ונתינת צדקה ובפרט מי שזוכה לבקש ולהתפלל בימי החנוכה על עניין זה להתחיל להודות לה' על כל דבר בחיים.
 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש ניסן תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved