Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

שובבי''ם

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> שובבי''ם
התמונה באדיבות יוסף אורדנטליך
נמצאים אנו בפתחם של ימי השובבי"ם הקדושים, [שובבי"ם- ר"ת שמות וארא בשלח יתרו משפטים. שהם הפרשיות בהם היו אבותינו בגלות מצרים ומקובל מפי האר"י הק' שימים אלו מסוגלים לתשובה]



מסופר בגמרא מעשה נפלא שניתן למצוא בו קשר לנעשה בימינו.
בימיו של התנא 'חוני המעגל' הייתה בצורת קשה, והחכמים בקשו מחוני שיתפלל עליהם כיון שידעו שתפילתו מתקבלת תמיד. עמד חוני וחג עיגול בעפר במקלו, ואמר: "רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמרו לו תלמידיו רבי כמדומין אנו שאין גשמים יורדים אלא כדי להתיר שבועתך. אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות ירדו בזעף עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג אמרו לו תלמידיו רבי כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם אמר לפניו לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתיקנן עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים אמרו לו רבי כשם שהתפללת שירדו כך התפלל וילכו להם. אמר להם כך מקובלני שאין מתפללים להפסיק רוב טובה. אעפ''כ הביאו לי פר הודאה הביאו לו פר הודאה סמך שתי ידיו עליו ואמר לפניו : "רבש''ע עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות כעסת עליהם אינן יכולין לעמוד השפעת עליהם טובה אינן יכולין לעמוד יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם" מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות. [עד כאן לשון הגמרא במסכת תענית כג' בהתאמת לשון]

רואים מכאן את העניין של ריבוי טובה, שבמקרה שאין למקבל הטובה כוח לקבלה, הרי היא רעה עבורו. למה הדבר דומה, לאדם שממלא שמן בנר עד שהשמן עולה על גדותיו וגורם לכיבוי הנר.


כדי לקבל שפע, יש להכין כלים, שפע בלי כלים עלול לגרום נזק.
וכמו בגשמיות גם ברוחניות, שפע של דעת הניתנת לאדם שאין בו כוח להכילה בהכרח תגרום לו נזק.
לשם דוגמא ניקח את הקושיה המפורסמת מהידיעה והבחירה. שאלה זו שורשה בדעת גדולה שאין אפשרות לאדם בעולם הזה להכילה, כיון שהיא כוללת בתוכה שתי הפכים. אדם שליבו עקום מספקות, ואין בו אמונה בהירה במציאות הבורא ובהשגחתו, עשוי להתבלבל מעיון בשאלה זו, כיון שאין בכלי שכלו יכולת להשיג דעת גדולה כזו, ואילו הוא סבור שהוא יכול לסמוך על דעתו לדון בכל דבר שירצה. ולעומת זאת, אדם שאמונתו ברורה לו וליבו שלם עם אלוקיו, יעמוד נפעם מול גדלותו האינסופית של הבורא יתברך שיכול להכיל שני הפכים בעת ובעונה אחת, כמו שאמר רבי נחמן, איזה מין אלוקים הוא זה שאפשר להבין את כל מעשיו, גדלותו של הבורא מתגלית דווקא בכך שאיננו מסוגלים לתפוס בשכלנו את עומק דעתו וגדלותו. [במאמר המוסגר נמצא שהשאלה הזאת רק העצימה בקרבו של האדם המאמין את ההתפעלות מגדלות ה', וזה כיון שאותו אדם יודע שיש דברים שאין ביכולתו להשיג, ואינו מנסה כלל להקיף בשכלו דברים אלו. ולכן, למרות שאין הוא משיג את התשובה לשאלת הידיעה והבחירה, הוא כן יכול לקבל הארה מהדעת הגדולה הזאת.]

התכלית לשמה באנו לעולם היא לדעת את ה'. אבל מכיון שה' הוא אינסוף ואין ביכולתנו לתפוס אינסוף, עלינו להתקדם כל פעם להוסיף עוד ידיעה מגדלותו של ה', ולא לחשוב חלילה שכבר השגנו אותו בדעתינו.
בימי השובבי"ם מסופר על ירידת עם ישראל למצרים, שאז ירדה גם דעתם לגלות, ולא יכלו לראות את גדלות ה' והשגחתו עליהם בכל פרט. כמו שאמר רבי נחמן שכל הגלויות הם מחסרון הדעת. ובפרט גלות מצרים שהיא ראש לכל הגלויות, ותחילת גאולתם הייתה כשמת פרעה ועם ישראל צעקו אל ה'. כי עיקר המשכת הדעת נעשית על ידי שהאדם צועק אל ה' על כך שהוא רחוק ממנו.
ואז מיד כשזכו לדעת את ה', ולהכניס בליבם ידיעת מלכותו והשגחתו עליהם, מיד התחיל תהליך של גאולה שהסתיים ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. ואחר כך מתן תורה שאז זכו לדעת שלמה.
ואמר רבי נחמן, שכדי שהאדם יוכל לקבל את הדעת כראוי על האדם לשמור על קדושתו, להישמר מלראות או לשמוע דברים שיזיקו לו ברוחניות וכן לא לדבר דיבורים לא טובים. ועל ידי זה יהיה ביכלתו להכיל את הדעת ולא ינזק ממנה.

ולכן בימי השובבי"ם עם ישראל עוסק ביותר בתורה ותפילה ואמירת תהילים, כדי להמשיך 'דעת', וכן בהתחזקות בשמירה על הקדושה, כי אנו רוצים לתקן את נפילת הדעת שבגללה אנו בגלות ששורש הדבר הוא עוד מגלות מצרים, ולכן אנו עוסקים בצעקה בתורה ותפילה כדי להמשיך דעת ומצד שני בשמירה על העניים ושאר החושים בקדושה כדי לתקן כלים לקבל את אור הדעת כראוי.
[על פי ליקוטי הלכות, גילוח ד]
 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved