Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

רבינו הקדוש-רבי נחמן מברסלב

דף הבית >> אודות ברסלב >> רבינו הקדוש-רבי נחמן מברסלב
                                                                                התמונה באדיבות יוסף אורדנטליך

תנועת ברסלב



רבנו הקדוש-רבי נחמן מברסלב זיע''א
רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב נולד בשבת, ראש חודש ניסן ה'תקל"ב       (4.4.1772) במז'בוז'. אביו היה ר' שמחה, צדיק נסתר, בנו של ר' נחמן הורודנקר, שהיה מתלמידיו המובהקים של הבעל שם טוב. אמו הייתה פייגא, בת אדיל, בתו של הבעל שם טוב. היו לו שני אחים ר' יחיאל ור' ישראל מת (נקרא כך מפני שבצעירותו חלה ומת, ואמו הצדקנית לקחה אותו על קבר הבעש"ט והעתירה בעדו, ורוחו שבה אליו, אך כל ימיו היה לו פנים חיוורות כשל מת..) ואחות פערל. דודיו, אחיה של פייגא, היו הדמויות החסידיות הבולטות, ר' משה חיים אפרים, מחבר הספר "דגל מחנה אפרים", ור' ברוך ממז'בוז'.
רבנו נולד בעת בה החלה לדעוך מעט אורה של תנועת החסידות. שבוע לאחר שנולד, הוטל חרם על החסידים. כעבור כששה חודשים נפטר המגיד ממזריטש, יורשו של הבעש"ט.
רבנו גדל במז'בוז' ונשא לאשה את סאשיה, בת ר' אפרים מאוסיאטין, והוא רק בן שלוש עשרה (כפי שהיה נהוג אז). ביום חתונתו התקרב אליו תלמידו הראשון, ר' שמעון. למרות שר' שמעון היה מבוגר יותר מרבנו, העיר ר' שמעון: "עזבתי את כל "היהודים הטובים" (בהתכוונו לצדיקים), והתחברתי אל איש צעיר!" (כוכבי אור)
לרבי היו שמונה צאצאים, שש בנות ושני בנים, אשר מכולם רק ארבע בנות האריכו ימים אחריו. אדל, הבכירה, ואחר-כך שרה, מרים וחיה. מרים עברה לגור בארץ-הקודש בשנת תקס"ט, ושם היא נפטרה, ערירית. אדל, שרה וחיה ילדו ילדים. מאשתו השנייה, שנשא אותה לאישה אחרי מות אשתו הראשונה סאסיה, לא נולדו לרבי ילדים.
מיד לאחר חתונתו עבר רבנו לעירו של חותנו, הוסיאטין, וגר שם כחמש שנים. משם עבר לגור במדוויבקה , שם החלו חסידים רבים להתקרב אליו, ביניהם החסידים הבולטים והחשובים ביותר: ר' דוב , ר' שמואל אייזיק, ר' יודל, ר' אהרן רבה של ברסלב ור' יקותיאל, המגיד מטרהוביצה.
ממדוודבקה, עשה רבי נחמן את עלייתו לרגל לארץ הקודש בשנים תקנ"ח – תקנ"ט. בשנת תק"ס, זמן קצר אחרי שנישאה אדל, עבר לגור בזלאטיפוליה. שם נתקל הרבי בקשיים חמורים מצד ר' אריה לייב, "הסבא משפולי", שהיה מתחילה ידידו הקרוב של הרבי, ונהיה לאויבו המר של רבנו. שנתיים מרות של התנגדות עקשנית הובילו לכך שרבנו בקש את עצת דודו ר' ברוך ממז'בוז'. ר' ברוך הציע לרבנו לעבור לעיירה ברסלב. בסוף הקיץ של תקס"ב, עבר רבנו להתגורר בברסלב.

בה במידה שהמעבר שעבר הרבי לברסלב היה מנוסה הכרחית מפני המחלוקת, הוא שימש גם כתפנית לחסידות ברסלב. לא הרחק מהעיר ברסלב, בעיירה נמירוב, התגורר צעיר נלהב עם לב בוער לאביו שבשמים, שעתיד היה להיות לתלמידו המקורב ביותר של רבנו. ואף ל"סופר המלך" שלו. זהו ר' נתן. ר' נתן, למרות שצמח ממשפחת מתנגדים, והיה צורב שנון ובעל קומה ברוחניות, התרשם מאוד ממסירותם של החסידים וניסה פעמים רבות למצוא את מקומו בתוך התנועה הצעירה לימים. אם מדוודיבקה וזלאטיפוליה היו מקומות מרוחקים ולא–נגישים בעבור ר' נתן, ברסלב הייתה ממש בהישג יד, קרובה קרבה גיאוגרפית לעירו נמירוב. ר' נתן, יחד עם חברו ר' נפתלי, באו אל רבנו. כה התרשמו מעבודת ה' של רבנו שמיד הצטרפו אליו לחבר חסידיו, ולא עבר זמן רב והיו לתלמידיו המקורבים ביותר. בראשית האביב בשנת תקס"ג, נישאה בתו של רבנו, שרה. אחריה, נישאה בתו מרים (חיה בת רבנו התחתנה רק לאחר פטירתו). במשך השנים הללו, פרט לכמה ביקורים מוזמנים במדווידבקה, בטשערין ובטרהוביצה, נשאר רבנו בברסלב.

בחורף תקס"ז יצא רבנו במסע לנבריץ', דובנו, ברודי וזאסלב. בזאסלב, עשה הרבי את חג השבועות. זמן קצר לפני החג, נפטרה אשתו הראשונה, ורבנו עוד הספיק לשבת עליה "שבעה", שעה קלה לפני החג, כמנהג. הוא התחתן שוב, הפעם לבתו של ר' יחזקאל טרכטנבורג מברודי. זמן קצר לאחר מכן, חלה במחלת השחפת ונפטר ממנה בסופו של דבר כעבור שלוש שנים.

בשנת תקס"ח יצא רבנו ללמברג (לבוב), שם ביקש לעבור טיפול במחלתו. במשך אותה שנה, בעודו בלמברג, יצא לאור הכרך הראשון של ספרו הגדול "ליקוטי מוהר"ן. אז גם התחיל לספר את סיפוריו המפורסמים, ואף גילה את "ספר המדות" (ספר האל"ף בי"ת).

אחרי שובו מלמברג, עשה הרבי את השנתיים הבאות בברסלב. בתקופה זו גילה בעולם את גילוי "התיקון הכללי", וכן הרבה אז באמירות מרחיקות – ראות למען הקבוצה החסידית שייסד. מחלת השחפת המשיכה לכלות את גופו ועשתה בו שמות, רבנו נחלש ביותר. כשהבין כי מותו קרב, התחיל להתארגן לקראת המעבר באומן, המקום שהחליט להסתלק בו ולהיטמן שם. הרבי שקל לנסוע לארץ הקודש, אך חשש שאין לו הכוח למסע כה קשה. הוא רצה גם שלחסידיו תהיה גישה לקברו, דבר שאולי לא יתאפשר אם ייקבר בארץ-ישראל. לכן הוא בחר בעיר אומן, שם נטבחו בשנת תקכ"ח יותר מעשרים אלף יהודים על ידי הצורר איבן גונטה וההיידמקים. רבנו אמר: "קדושים רבים קבורים באומן, וטוב יהיה לשכב שם בקרבם" (חיי מוהר"ן).
באביב תק"ע, זמן קצר לאחר הפסח, כילתה דליקה גדולה בברסלב את ביתו של הרבי. למחרת, נודע שסוכם המשא ומתן לקבל את פני הרבי באומן ומקום מגוריו סודר. כששמע את החדשות התרגש מאוד, ופניו האדימו. הוא הבין שבכך הוא כאילו קיבל "הזמנה לישיבה של מעלה, ולהשיב את נשמתו הטהורה לבורא. 
רבנו הגיע לאומן בה' אייר תק"ע (9 למאי 1810). במהלך שהותו שם, דיבר הרבי הרבה על תיקון נשמות, הנשמות הקרובות אליו וכן נשמות אחרות. כאן הוא הצהיר את הצהרתו הנודעת "אסור להתייאש!" ועודד את חסידיו להתקבץ סביבו לראש השנה. הוא נסתלק לבית עולמו ביום הרביעי של חג הסוכות, י"ח בתשרי ה'תקע"א (16 לאוקטובר 1810), ונקבר למחרת. ציונו הוא מקום קדוש, אשר חסידי ברסלב ורבבות אחרים באים מאז מכל העולם, להשתטח עליו, ולומר את עשרת מזמורי תהילים המהווים את "התיקון הכללי" – לזכות בהבטחתו הידועה, שמי שיאמרם על ציונו ויקבל על עצמו להטיב מעשיו מכאן ולהבא, אפילו אם עצמו עוונותיו מאוד, הוא יושיעו ויעשה לו טובה נצחית לעולם הבא).

למרות שרבנו נפטר לפני יותר ממאתיים שנה, בכל זאת נרו עודנו דולק ומאיר, ותורתו משרה אור ואושר אצל רבבות של בני אדם. 

רבנו עצמו אמר: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" (חיי מוהרן קכ"ו), שיבוא במהרה בימינו אמן.
                                                                              
+ שלח משוב


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש ניסן תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved