Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

קדושי אומן

דף הבית >> אנ''ש מהדורות הקודמים >> קדושי אומן
השנה שנת תקכ"ח, מזה עשרות שנים קיימת תסיסה רחבה כנגד מלכות פולין השולטת על שטחים נרחבים באוקראינה. כמה פעמים פרצו מהומות דמים עלידי קבוצות מורדים, שבהן מצאו את מותם יהודים רבים.
באותה שנה פרצו שוב מהומות. מפולין נשלח איוון גונטֶה, שהיה שונא יהודים מושבע, על מנת לדכא את המרידה. אולם, עד מהרה החליף גונטה את נאמנותו,ובקיץ אותה שנה הצטרף למורדים והיה למפקדם.
שני הכוחות התאחדו כעת, כשאחת ממטרותיהם המרכזיות היא הריגת יהודים בכל מקום שהם. מרבית יהודי אזור אומן נמלטו אליה, בהיותה עיר מבצר, בתקווה למצוא בה מקלט. אך לחלקם הגדול לא היה מקום בעיר, והם נותרו מחוצה לה. כאשר הגיע גונטה, החלו היהודים שהיו מחוץ לעיר להלחם בו ולעמוד על נפשם, אולם הכוחות לא היו שווים ותוך זמן קצר לא נותר מהם אחד.
מושל העיר אומן, שהיה אוהב ישראל, חשש לשלום התושבים, וכאשר נשמעו פעמי הרוצחים, מיהר לסגור את שערי העיר על מסגר ובריח, ומנע בעד חיות אדם אלה מלהיכנס העירה.
כשהגיעו צמאי הדם לשערי אומן ומצאו אותם נעולים, בערה בהם חמתם עד להשחית, שליחים מטעמם נשלחו אל מושל העיר, בדרישה נחרצת לפתוח מיד את השערים, ולא - יפרצו בכח וירצחו
תחילה את בתו היחידה 'סופיה'. 
בינתיים צרו הפורעים על חומת העיר ועל שעריה, וכבר קרובים היו לפרוץ ולהסתער על העיר. עמדו יועצי המושל וזעקו לפניו: הבה נפתח את השער, בטרם יפרצו ויעשו בנו שַמות. המושל לא עמד בלחץ, והפקודה ניתנה לפתוח את השערים.
ברגל גאווה נכנסו הפורעים לאומן. תחילה הסתערו על ארמונו של המושל ונקמו את נקמתם בסופיה בתו. לאחר מכן פנו אל עבר קהילת היהודים.
כיון שעלה הכורת על העיר, קמו יהודי אומן ואצו לבית הכנסת, שם הצטופפו יחדיו וזעקו אל א-ל בשמים שיושיעם מיד שונאיהם. מנהיג הכנופיה, גונטה, ניצל את מצוקת היהודים והגה רעיון לפתות אותם לעזוב את דתם. בפקודתו הוקמה חופה בחצר בית הכנסת, שגובהה נמוך מגובה אדם, ולידה העמידו צלב ענק, כך שכל מי שיעבור תחת החופהייאלץ להשתחוות לעבודה זרה.
בעוד הכרוז מכריז כי מי שיעבור תחת החופה, ישאר בחיים, עמדה החופה שוממה. מכל אלפי היהודים ששהו בבית הכנסת, אנשים, נשים וטף, זקנים וצעירים, לא נתפתה איש. כולם, ללא יוצא מן הכלל, בחרו ליפול לידיהם צמאות הדם של הפורעים, אך לא לכרוע לצלם.
הפקודה ניתנה, והפורעים הסתערו על בית הכנסת וכילו זעמם ביהודים הנאספים. הצורר גונטה שראה את הדם הרב הזורם, לא הסתפק בכך וציווה לשסע את הגופות ולפזרן על פני העיר. שלשה ימים השתוללו הפורעים, בימים ה'-ו'-ז' בתמוז, לא נחו ולא שקטו, עברו שוב ושוב על הררי הגופות, דקרו  ושיסעו.
ויהי מספר ההרוגים, בעיר ומחוצה לה, שלושים אלף. רק שלושה עשר איש, אשר התחבאו במערה יחד עם הצדיק רבי דוד חזן מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש, שרדו מןהטבח הנורא. כשעזבו הפורעים את העיר, פנו השרידים להביא את הקדושים לקבר ישראל. הגופות נערמו לכדי שני ערימות ענקיות שכוסו בעפר והפכו לשתי גבעות גבוהות על בית העלמין הישן של העיר אומן, בו נטמן לאחר כארבעים שנה רבינו הקדוש.
לאחר שפולין השתלטה שוב על אותם איזורים באוקראינה, והשקט שב לשרור בעיר, הנציח המושל את זכר בתו וקרא לגן הנפלא באומן: 'גן סופיה'.
לזכר הקדושים חיבר רבי דוד חזן קינה מיוחדת, ומדי שנה נהגו תושבי אומן להתאסף בבית הכנסת ביום ו' בתמוז, תוךכדי תענית, וקראו את המגילה בקול נהי וקינה.
מנהג נוסף היה קיים באומן עד להשתלטות הקומוניסטים בשנת תרע"ז, שבכל שמחת נישואין ערכו את החופה בחצר בית הכנסת הגדול, במקום שבו העמידו הרוצחים את החופה הנואלת והתקיים
מעמד קידוש השם הנורא - כדי לעורר את זכות הקדושים שימליצו טוב על החיים.


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved