Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

נחמו נחמו - הרב מרדכי פרנק שליט''א

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> נחמו נחמו - הרב מרדכי פרנק שליט''א
 
 
הנה עברו כבר ימי הבכי והאבל על זיכרון חורבן בית המקדש, וירושלים, והארץ, וגלות ישראל...
 
עברו כבר אותם ג' שבתות שבהם הפטירו ג' דפורענותא... אנחנו כבר נכסנו לשבעת השבתות שבהם מפטירים שבעה דנחמתא... השבת יהיה המפטיר של 'נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם'...
 
הדבר הזה מלמדנו להועיל שאסור להיות תמידים כסדרן במצב של בכי ואבל ושברון לב...
 
כן, גם אם, חלילה, אתה רואה שעדיין הישועה לא הגיע... עדיין אין בית המקדש... עדיין אין ירושלים... עדיין אין ארץ ישראל.. עדיין אין גאולה... עדיין אני בתוך כל התאוות והמידות רעות... עדיין אני חבוש בבית האסורים של היצר הרע... עדיין אין יוצא ואין בא... עדיין לא נושעתי...
 
בכל זאת, צריך תמיד, אבל באמת תמיד... להתעודד ולהתחזק ולנחם עצמנו באותם דיבורים נעימים ערבים וטובים שהבטיחו לנו עבדיו הנביאים והצדיקים האמיתיים שבכל דור ודור...
 
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן...
 
נשמה'לע נשמה'לע - למה אתה כל כך עצוב.. כל כך שבור?!...
 
הצדיק אמר: שאפשר לתקן... אפשר לתקן...
 
ודאי ודאי שאפשר לתקן...
 
כן, ידידי, צריך לחזור על כך שוב ושוב... עד שזה יכנס עמוק עמוק במוח ובלב... עד שזה ייהפך להיות חלק ממהותנו... עד שכל מי שנפגש אתנו יקבל גם הוא זריקת עידוד חיזוק ונוחם...
 
כי אם תצליח להתעודד ולקבל בכל עת זריקת עידוד ונוחם גם כשאתה עדיין במעמקי הירידות והבלבולים... גם כשאתה עדיין מעבר למחיצות ברזל של תאוות וייסורים... זה יגרום לך לקבל כוח ועצות איך באמת לצאת מכל אותם הצרות והייסורים... ואז זה יגרום לך עוד יותר כוח לקבל שוב עוד ועוד זריקות עידוד ונוחם... ולהסתכל על החצי כוס המלאה... להסתכל על ההרחבות שבתוך הצרות...
 
אבל אם, חלילה, אין את היכולת לקבל את זריקת העידוד והנוחם גם בתוך הצרה... אזי, אפילו כשמסביב יהיה לו לאדם כמעט כול טוב, הוא בכל זאת ימשיך להרגיש רע... כי זה סוד החיים... זה סוד של 'איזהו עשיר השמח בחלקו'... זה סוד של שמחה דווקא עם נקודות טובות...
 
*  *  *
 
ר' נתן מברסלב בספרו ליקוטי הלכות (הלכות ביצים) מסביר בהרחבה שזה סוד סימני כשרות של ביצים. שההלכה אומרת שאם הביצה בשני ראשיה 'כד' או בשני ראשיה 'חד' זה סימן טמא... זה ביצה שאינה כשרה...
 
אבל כאשר הביצה מצד אחד הראש שלה 'כד' ובצד השני הראש שלה 'חד', כעין אליפסה... זה סימן כשרות של ביצים...
 
וההסבר לעבודת השי"ת:
 
שהאדם המאמין... האדם הכשר... הביצה הכשרה... יודע בכל עת שעובר עליו מצב של 'כד'... של גלגל... של אבלות... של צער וייסורים... הוא בכל זאת יודע, שגם כעת, יש עדיין מצב של 'חד'... של שמחה... של חידוד המוח והלב... של תקווה... של נחמה...
 
כן, הוא יודע שגם כאשר עדיין אין בית המקדש, בכל זאת אפשר כבר גם עכשיו לחגוג את 'שבת נחמו'...
 
אבל איך?!...
 
אבל למה?!...
 
הרי עדיין אין ישועה... אני עדיין בתוך כל התאוות... אני עדיין בגלות... למה לא להמשיך את האבל... לא ולא!!! כי שתי ראשיהם 'כדים' זה סימן טמא... אין מצב של 2 ראשיהם 'כדים'... בכל עת ובכל זמן יש מצד אחד 'כד' אבל בו בעת יש מצד שני 'חד'...
 
כי גם כאשר הוא במצב של 'חד' הוא גם זוכר את המצב של ה'כד'... כי גם כשהכול הולך לו טוב... והוא מצליח ברוחניות ובגשמיות הוא בכל זאת זוכר טוב שיש לו עדיין מה לתקן...
 
הוא יודע שעדיין לא הכול בסדר...
 
הוא זוכר לקום חצות ולהתאבל על החורבן גם כאשר 'חד' לו...
 
כי הוא יודע שכמו שאין מצב של 2 ראשיהם 'כדים' כך אין מצב של 2 ראשיהם 'חדים'...
 
כי הצדיקים והדרך האמיתית הוא להיות בכל זמן ובכל עת גם 'כד' גם 'חד'...
 
מצד אחד לשמוח במה שיש... ומצד שני לרצות עוד...
 
*  *  *
 
זכור תזכור, ידידי, שבת פרשת 'נחמו' לעולם חל בפרשת 'ואתחנן'...
 
למה?
 
זה בא ללמד אותנו שעיקר כוח הנחמה זה על בסיס של: "ואתחנן אל ד'" – תמיד! כי יבוא רגע שיהיה: "בעת ההיא - לאמר!"
 
על תפלה – אומרים חז"ל (ברכות לב(: שהוא מהדברים שצריכים חיזוק, כמו שכתוב (תהלים כז): 'קוה אל ד' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד'' – ופירש"י: 'אם לא נתקבלה תפילתך חזור וקוה'.
 
רבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב זי"ע מוסיף והולך בלשונו הזהב, לעודד, לחזק, לאמץ, ולחשל באומרו: (ליקו"מ ח"ב קא):
 
"ואף על פי שהוא קורא וצועק להשם יתברך זה זמן רב מאוד, ועדיין הוא רחוק מאוד מאוד, אף על פי כן, אם יהיה חזק ואמיץ בתפלות ובקשות, בוודאי סוף כל סוף יענהו השם יתברך ויקרבו לעבודתו באמת , בלי שום ספק...
 
רק חזק ואמץ – חזור וקוה – וכן לעולם! עד ישקיף וירא ד' משמים".
 
*  *  *
 
משה רבנו, רבן של כל ישראל, רבן של כל הנביאים, לימד אותנו לעמוד כדל וכרש, כעני ואביון בפתח, להתחנן ולחזור ולהתחנן עד ישקיף וירא ד' משמים. 515 תפלות תחינות בקשות רצויים פיוסים שפך משה רבנו לפני אדון כל, לעורר רחמיו, לבטל הגזרה ולהיכנס לארץ ישראל, ולולא שהקב"ה גזר עליו: "רב לך דבר אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" - היה ודאי מוסיף עוד ועוד תפלות ובקשות תחינות ותחנונים עד שהיה פועל ישועתו, אבל קיבל בנבואה דבר ד': רב לך!
 
כל עוד לא קיבל האדם נבואה ברורה שצועק ואומר לו: רב לך! אל ימנע עצמו מהצעקה והבקשה התחנונים והפיוסים – "כי בודאי ייוושע בלי שום ספק!"
 
ידידי, זכור תזכור... בהתחזקות בתפלה מכוח תקווה ונחמה הרי בוודאי שייוושע בלי שום ספק...
 
*  *  *
 
ומה יעשה אדם, שכאשר נעמד להתפלל הוא נקלע למבוי סתום, פיו נסגר עליו, לבו נאטם לו – מה יעשה?
 
רבנו הקדוש ר' נחמן מברסלב זי"ע מאריך לפרט בפרוטרוט מצב זה, כי הוא ידע ברוח קדשו את אשר יעבור על כל נשמה ונשמה באחרית הימים, בפרט על כל עניין התפלה, וכפי שהעיד על עצמו (ליקו"מ ח"ב צג):
 
"כל עסקי הוא רק תפלה, כי בעניין התפלה היה מרבה לדבר עם אנשיו והזהירם מאוד להרבות בתפלה והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו, כמבואר בספריו הקדושים...
 
אבל ביותר מזה היה מרבה לדבר עמנו, בעל פה, וחיזק אותנו בלי שיעור להרבות בתפלה והתבודדות - כי כל עסקו הוא רק תפלה"
 
לך נא ראה דבריו הנפלאים המלאים עצה וחיזוק (ליקו"מ ח"ב תורה כ"ה):
 
"ואפילו אם לפעמים נסתתמים דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול - זה בעצמו גם כן טוב מאוד...
 
דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאוד...
 
וגם יוכל לעשות שיחה ותפלה מזה בעצמו, ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו".
 
כן, שמעת, ידידי, רבינו הקדוש רבי נחמן, מלמד אותך להפוך את מצבך העגום - למצב של תפלה חדשה...
 
זן חדש של תפלות ושיחות...
 
הפוך את ירידתך לעלייה גדולה!
 
הפוך את סתימת הלב שלך לתפלה בוקעת לב!
 
פנה נא לריבון העולמים, תאמר לו: ראה - אוי אבא! - איך נפלתי... ראה, מצבי העגום, שגם לדבר אליך אני כבר לא יכול...
 
*  *  *
 
אין ספק שיש מצבים בחיי האדם, שיהיה לו קשה מאוד להתפלל ולספר לפני השי"ת את כל המעיק עליו...
 
וודאי שיש מצבים שעוונותינו מבדילים בינינו לבין בוראנו...
 
יש זמנים שמחיצת ברזל, רח"ל, מבדילה בינינו לבין גילוי פניו יתברך, אל מסתתר מאתנו, הקב"ה כאילו החזיר פניו לאחור ואינו פונה אלינו בצר לנו, וכלשונו הזהב של רבנו הקדוש, קודש קדשים, (ליקו"מ ח"א תורה ב):
 
"כי בגלותנו, כביכול, הקדוש ברוך הוא, בהסתרת פנים, כמו שכתוב: 'הסתרת פניך', ופנה עורף אלינו...
 
וכל תפילתנו ובקשתנו על זה שפנה עורף אלינו שיחזיר את פניו אלינו.
 
וכשאנו רואים אורך הגלות, ובכל יום אנחנו צועקים אליו ואינם נושעים, יש מעמינו בני ישראל שטועים, חס ושלום, בלבם, שכל התפלות הם לריק".
 
רבנו ר' נחמן, מוסיף לבאר את שורש העניין (ליקו"מ ח"א תורה קיב):
 
"בפרט מי שכבר נמשך אחר עבירות, חס ושלום, ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו חס ושלום, והם מסבבים אותו מכל צד, וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ד'  - קשה לו מאוד להתפלל ולדבר דיבורים לפני ד', כי הם מסבבים אותו מכל צד ומצידי צדדים...
 
ומחמת שאי אפשר לו להוציא דיבור לפני האלוקים בהרגשת היראה והאהבה וחיות כראוי, לכן כל הדיבורים והתפלות שהוא מדבר לא יוכלו לבקוע המחיצות והמסכים המבדילים לעלות למעלה, ונשארים כל התפלות למטה, תחת המסכים".
 
*  *  *
 
ואם אמר יאמר האדם: א"כ, מה לי ולצרה הזאת? למה לי כלל להמשיך לדבר לפני הקב"ה כאשר אני יודע שהכול נשאר למטה? - הרי קו הטלפון נותק? הקו אינו זמין?
 
לא ולא! – יש, כנראה, מצב של השארת הודעה...
 
כן, שמע נא ידידי, תשאיר הרבה הודעות, ישמעו את זה, יקשיבו לזה...
 
כך מגלה לנו רבנו הקדוש (ליקו"מ ח"א תורה צט):
 
"גם אם לפעמים יש עת שאינו יכול להתפלל בדביקות, אל יאמר: איני מתפלל כלל, מאחר שאיני יכול להתפלל כראוי ולהתפלל בדביקות? והתפלה ממילא הרי אינה מקובלת - אף על פי כן אל יאמר האדם כן, אלא יתפלל תמיד, וגם אם לא יוכל להתפלל בדביקות כראוי, בכל זאת ימשיך להתפלל בכל כוחו אשר עדיין יכול!"
 
ולמה? מה יועיל לו כל זאת?
 
מגלה לנו רבנו, המנחם והמשמח, הנותן תקווה ועידוד בכל עת (ליקו"מ ח"א תורה קיב):
 
"כי כשימשיך לעמוד על עמדו ולהתפלל, ויזכה פתאום לדבר דיבורים הראויים להתקבל, מתוך הרגשת היראה והאהבה מעומק הלב בהתעוררות גדול, אזי מבקע הדיבור המאיר את כל המחיצות והמסכים המבדילים, ויעלו עמו כל הדיבורים שהיו מונחים למטה עד הנה..."
 
כן, דע לך אחי, שרבי נחמן מבטיח לך, בעצם, ששום תפלה שלך אינה נאבדת, כך הם גם דבריו הנפלאים בפירוש הפסוק בפרשת השבוע (ליקו"מ ח"א תורה צט):
 
"וזה פירוש: 'ואתחנן אל ד' – תמיד, בין בדביקות בין שלא בדביקות.
 
'בעת ההיא לאמר' – היינו, כי בעת שאזכה להתפלל בדביקות, שאז תפלתו שגורה בפיו, שהדברים נאמרים במרוצה בפיו, מחמת שמתפלל בדביקות – 'בעת ההיא לאמר' – אז יעלו, יחד עם תפלה זאת, גם כל התפלות שהתפלל עד עתה..."
 
הכלל ידידי, אין שום תפלה נאבדת, אין שום אנחה שהולכת ריקם, רק חזק ואחוז עצמך בכל הכוחות, ואז, כהבטחת רבי נחמן (ליקו"מ ח"ב תורה צג):
 
"בוודאי יהיה לך ישועה בלי שום ספק!"
 
 
א לעכטיגער
 
און פריילאכער
 
און נחמה'דיגער שבת
 
מוטה
 
 
 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved