Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

מנחה חדשה

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> מנחה חדשה
מנחה חדשה ?!?
~ א ~
הרגשתי רטט קל בכיסי, הוצאתי את המכשיר, ועל הצג אני רואה הודעה חדשה בתא הקולי, הקשבתי להודעה "תתקשר הביתה בהקדם, הקבלן עושה בעיות עם הכסף..."
יצרתי קשר עם הבית, ואני שומע שהקבלן מסרב בתוקף לזכות אותי על סכום כסף גבוה, שהיה מחוייב להעביר לי על פי החוזה, ובנוסף לזה הוא דורש ממני בטענות שונות ומשונות, שאעביר לידיו עוד תשלום גבוה, על עבודות שכביכול הזמנתי אצלו...
תכלס', נקלעתי לתסבוכת של קביעת דיון אצל רב, השגת מסמכים וראיות להצדיק את עמדתי, ועוד, ועוד, ומעבר לכל, טרדת המוח הנלוות באופן אוטמטי לפרשייה מעין זו, הרי אין מדובר כאן בסכום שאוכל לעבור עליו לסדר היום, ולהפרד ממנו לצמיתות.
שלא מרצון, התווספו לכך תערובת של הרגשות עכורות, כעס עליו שגרם לי לטרטור מוח שכזה, תאוות נקמה על שעולל לי כך, תחושות אלו גררו כמאליהם תחושת נחיתות, למה אני בן-אדם כזה שמיד מתחיל לכעוס ולהתלונן...
במוחי קודחות תוכניות, כיצד לדחות את תביעתו, ובמקביל להצליח להציל את ממוני כמידת האפשר, טיעונים שונים שאוכל להעלות בדיון הבוררות ועוד.
 
~ ב ~
ואז, האיר השי"ת במוחי, הפתרון הלא כה פשוט הוא, לצאת לשדה להתבודד על הענין הזה, לשפוך את ליבי להשי"ת, בבקשה פשוטה על הצלחה בענין הממון, ושאזכה להנצל מכעס והקפדה ונקמה, ושאזכה להתקרב אליו באמת, ולא יטרידו אותי ענינים גשמיים אלו מעבודתו יתברך - - -
תחושה נפלאה פשטה בתוכי, הלא יש לי לאן לפנות, אינני בודד בעולם. זכרתי את ההתבודדויות שהייתי בא אליהן כשכולי טעון, לב מלא בכאב, ובהרגשת בדידות וחוסר אונים.
בזמנים אלו היה השי"ת כביכול נוטל את ידי, כאומר; הרגע בני, מעתה כל העול יפול עלי, עליך רק לעשות את ההשתדלות המחוייבת, אולם, הסר דאגה מליבך, אביך אוהבך אני, וכל מחסורך עלי!!!
זוהי תחושה משכרת של שלוה ובטחון, כתינוק הסמוך על אמו, ואינו דואג משום דבר כלל. ולא זו בלבד, אלא עוד לפני שיצאתי אל השדה, כבר חשתי בנינוחות נפלאה שמזדחלת בעצמותיי, "דואגים לך, אוהבים אותך".
בעמקי לבבי החילותי להודות להשי"ת, על הזדמנות נפלאה זו שהנחיל לי לחוש שוב את קרבתו, ואת ידו המלטפת, לזרוק עליו יתברך את כל המשא הכבד, המעיק על לבי ומוחי. מעצם הדיון כבר לא חששתי כלל, מה לי אם ארוויח או אפסיד, הלא נתון אני בידיו של אב אוהב, שאין אהבה כאהבתו!!!
 
~ ג ~
הרגשה מרוממת זו קנתה לה שביתה בלבי, עד ש...
פתאום, בלא הסבר ברור החל המתח מהדיון לשוב אליי, דאגות מנין אשיג חשבונית זו או אחרת החלו לחדור על לבי, הרגשת הכעס חזרה שוב לשכון בטח בתוכי, מוחי החל סחרחר עלי מדאגה וכעס ושאר מרעין בישין.
הייתי המום. מאיפה כל זה בא לי פתאום, ללא התרעה מוקדמת, הלא הבטחון בהשי"ת כה הרגיע את לבבי. בזכרוני עלו הרגשות שהיו לי בטרם זכיתי להתקרב לרבינו, עת בכל פעם שהייתי שקוע בטרדות ממון שונות, היה ראשי ורובי נתון בהם, תדיר הייתי מתמלא כעס על הצד שכנגד, והרהורים של טינה כלפיו, שהולידו בי גם הרגשות אשמה, וחוזר חלילה.
עתה סברתי שלאחר שזכיתי להתקרב לדרכו של רבינו, עתה בודאי אחוש יומם ולילה את ידו הרחומה של השי"ת המנווטת את צעדי. ואכן כך חשתי בתחילה, אולם לפתע חזרו אליי ההרגשות הישנות והכאובות, לאין חלפה לה הרגשת החמימות והקירבה שליווני עד עתה, על מה ולמה הם נעלמו??
מלאתי בלבול, תהיתי, האם דרכו של רבינו אינה דרך כה סלולה להתקרב להשי"ת, או אולי טעיתי, ולא פסעתי כלל בדרך הנכונה, שמא דרך זו אינה מתאימה לי, מה היא טעותי?!?
 
~ ד ~
הלכתי להזין את נשמתי במעט דיבורים, מתורתו של רבינו הקדוש, קיויתי שאלו יתנו מזור ללבי, מנסיוני, יש בכוחם של דבורים מעין אלו, להחיות נפשות, בעצם שמיעתם.
וכה היו הדברים:
"רבינו הנחיל לנו מתנה נפלאה, התחדשות, להתחיל כל פעם מהתחלה, חג השבועות הוא כולו התחדשות, והקרבתם לי מנחה חדשה, כל הצדיקים רוצים לתת בשבועות את שער החמישים, כולם רוצים לתת ממקום גבוה, אבל רבינו תמיד הוא רוצה שנתחיל מההתחלה, שהאדם יניח את כל החיות שלו, ותמיד יתחיל מאוכמא"
"צדיקים אחרים כשהם מגיעים למקום הלבן, הם רוצים לעלות הלאה במקום הלבן, אבל רבינו רוצה הפוך, שהאדם יפתח למקום חדש, הוא נכנס לחדר גדול, יפה ומרווח, ופתאום רואה שהנה יש שם מקום נסתר שאפשר להכנס בו, ואז ילך מחדר לעליה, ופתאום נפתח פתח חדש, שביל חדש, מקום שלא יודע מה יהיה שם, ואז יש לאדם כלים אחרים, וכל פעם מצטמצם לכלי אחר"
"וזה השי"ת אוהב בעם ישראל, שתמיד יש להם 'פתחו לי פתח כפתחו של מחט', השי"ת רוצה תמיד שנתחיל ממקום חדש, כמו שאמר משה רבינו 'ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה', אנחנו לבד לא יודעים איך נעבוד את ה', וזה עם ישראל, הם לא יודעים איך יעבדו את ה', כי כל פעם הם מחפשים עבודות חדשות"
"אברהם אבינו היה מגייר את הגרים, הוא היה כל פעם מגייר את עצמו, והכניס אל הקדושה בכל פעם מקומות חדשים, וזהו מהותו של יהודי, הוא נכנס כל פעם למקומות חדשים, וזה השי"ת רוצה מאיתנו, וזה התענוג הגדול ביותר הקיים עלי אדמות"
 
~ ה ~
ספירת הגעגועים - קבלתי דין מן דין - היא בכדי לטהרנו מקלפותינו ומטומאותינו, ככתוב בתורה 'וספרתם לכם ממחרת השבת - והקרבתם מנחה חדשה לה', יעודה של הספירה היא, בכדי להקריב בחג השבועות מנחה חדשה...
ימי הספירה הנם מתכונת של התקדמות במישורים שונים, המכונים חסד גבורה ועוד, אלו מרוממים את האדם לפסגות מרוממות, הינם ימים של געגועים אל שלמות האדם והבריאה.
אולם בחג השבועות אין בו שום מתכונת אחידה, הניעור בלילה לודאי יחוש בהתרוממות הרוח, אולם למחרת - בלא כל הסבר טבעי - יפול להרגשת שממון וריקנות לא צפויים. מתהלך לו האדם סר וזעף, האם כך הם פני הדברים? הרי אני כל כך כוסף ומשתוקק לחוש שוב את אותם הרגשות נעלים, ששוררו בקרבי בהרמוניה נפלאה בכל ימי הספירה, הלעולם לא אחוש אותם שוב?!?
- - - כאן, בדיוק כאן, מתגלה אורו הגדול של רבינו יחיד הדורות!!
לא, אל תצפה לאותם הרגשות והשגות שהיו מנת חלקך בעבר, כלך לך מנוסטלגיה. חפש לך מקום חדש, תתחיל לעבוד אותו יתברך כאילו מעולם לא חווית שום הרגשה רוחנית, ימי הספירה היו עבודה אחת, נשגבה עד מאוד.
אולם עכשיו השי"ת מצפה ממך ל"מנחה חדשה", אין לו צורך כעת בשחזור העבר, והוא ממתין לך, בנו יקירו, מייחל לאנחתך האומללה, "אבא, אני רוצה להיות יהודי כשר, אני רוצה להיות יהודי פשוט". והוא מייחל, התגשים את משאלתו??? התתן לו "מנחה חדשה"???
 
~ ו ~
החלטתי היתה נחושה, אני יוצא כעת אל השדה, ויהי מה, 'ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' - עד בואנו שמה', אינני בונה שום תכנית חלומית, אני לא יודע כלום, עד שאבוא אל בין העצים, לא אדע כלל מה אעבוד את השי"ת, האם יקבלני בזרועות פתוחות, או שמא יהא פי כבד עלי כעופרת...
הרהרתי בדרכי בהבדל התהומי שבין התבודדות לפגישת עסקים, בפגישה עסקית מכינים הצדדים שיעורי בית, יודע כל צד מהם מטרותיו, על מה יתעקש ועל מה יוותר, הפגישה עצמה אין בה תוכן מהותי מלבד הצגת עמדות.
אולם בהתבודדות אבוא אל השי"ת מנוער מכל, אפילו לא אדע על אי מה להפיל תחינתי, אך תוכנה ומהותה של פגישה זו עם השי"ת היא עצומה ונפלאה, רוויית כסופים וגעגועים !!!
שוב לא אבוא אל השי"ת מנופח מיישות עצמית, עם רשימת מכולת, כאומר; רבונו של עולם, תזכה אותי ל'אור הפנים', תזכה אותי ל'דביקות', ל'אהבה בתענוגים'. ואפילו לא אבקש על מנחה חדשה...
אבוא בשפלות ובאומללות, ואומר לו בתחנונים כרש בפתח "אבאל'ה, אין לי כלום, ומעולם לא היה לי כלום, לא יודע כלום, רק רוצה להיות איתך, רוצה להתקרב אליך באמת, תתן לי אבא, את מה שטוב לי באמת" !!!
 
~ ז ~
השעה היתה שעת חצות, שאונה של רומי אינו מצליח לחדור מבעד לסבך העצים, דממה שוררת לכל מלא רוחב העין, אזרתי את כוחותי, ופתחתי "אבאל'ה, רצית שאבוא אליך, נכון? ובכן, אז באתי, באתי לכאן בכדי להיות איתך".
נתון הייתי בסערת רגשות, דעתי היתה מבולבלת עלי, ולא ידעתי עוד מה לומר, אז אמרתי לו "אבאל'ה, תגיד לי בבקשה מה אתה רוצה ממני, וכי מה אוכל לומר לך, בשעה שאני לא יודע כלום, פשוט לא יודע כלום..."
"יודע אני שהינך מצפה ומייחל, לשמוע כל מה שיש לי על הלב, בבקשה ממך תעזור לי עם הענין של הקבלן, זה פשוט מוציא אותי מהכלים, הראש שלי נהיה טרוד, ואז כל כולי הופך להיות פקעת עצבים"
"אני לא רוצה בכלל להיות מונח בענינים אלו, אני רוצה להיות קצת מרומם, תפתור לי בבקשה את הבעיה הזו, מאידך אני לא רוצה שהקבלן ייפגע, אני מבין שקשה לו, אני יודע שאתה יכול לעזור לשנינו בישועה אמיתית, אז בבקשה תוציא אותנו מזה"
"תעזור לי לפנות את מוחי ולבי לעבודתך, תעורר בי איזשהוא רצון בלבי אליך, תבעיר לי מעט את הלב, עד מתי אתהלך בעולמך באטימות לב, וברדידות מוח. אני יודע שהמילים שלי נבובות ומבולבלות, אבל זה כל מה שהצלחתי להפיק ממני עתה"
 
~ ח ~
נשענתי על אחד העצים שעמד בסמוך, ואז חשתי בידי בלחות, פתחתי את ידי וראיתי בה עלה, עלה קטן, אחד מתוך רבבות שהיו תלויים על העץ, הבטתי בו, ואמרתי ספק לי ספק לו, "הי, מי אתה?"
הוא הביט בי באלם קול, שתיקתו הרגיזה אותי, כעסתי, "מה אתה מרגיש את עצמך?", אחזתי בו, יבשתי אותו מהטל שעליו. ולפתע הזדעזעתי ממעשיי...
"עלה מסכן, לשם מה אתה קיים בכלל, אתה לא מרגיש ריק לפעמים, סתם כזה עלה קטנטן ובודד. הלא עם בוא הסתיו תבוא הרוח, תנשוב בעץ, ותפיל אותך, יבואו פועלים וישאו אותך מכאן, אל הררי הזבל, אין לך שום תכלית, נכון?"
"איך יש לך טעם לחיות בכלל, למה אתה לא קופץ לך מהעץ, ונושר אט אט אל האדמה הלחה, אז תפטר מחיי הסבל הריקניים והמשמימים שאופפים אותך"
"אני אוהב אותך מאוד, דע לך, גם אני חש כך לפעמים, ריק קטן ובודד, ללא שום תכלית, וללא כל מוצא נראה לעין, גורלנו זהה כנראה, לא כן, ידידי?"
לבי נכמר מרחמים על העלה הקטנטן, הן עתה היתה עליו לפחות לחות הטל, ועתה בפחזותי נטלתי ממנו, גם חיות מעטה זו שהיתה לו. ליטפתי אותו קלות, רכנתי אליו ונשקתי לו. ריח נעים היה לו, ריח של פירות הדר...
לבי יצא אליו. ואז חזרתי ופניתי להשי"ת, "הנה עלה קטנטן ועלוב זה, יש לו ריח של פרי הדר, למה אהיה אנוכי אהובך, מנוער וריק לחלוטין מכל חיות"
זעקתי אליו "אבאל'ה, תן לי קצת חיות, חפץ אני במעט ריח, הענק לי קמצוץ ריח בכדי שאוכל מעט להחיות את עצמי, נטע בי מעט ריח של פרי הדר..."
הגעגועים אל חי החיים צפו בי בעוצמה, חזרתי וזעקתי שוב ושוב "אבאל'ה, קצת ריח, קצת ריח, קצת ריח של פרי הדר, כל כך קשה לי לחיות חיים נעדרי כל ריח, אנא ממך, אבי אוהבי, החייה אותי בריח של פרי הדר!!!"
 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש סיון תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved