Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

זעקת הצילני

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> זעקת הצילני
מאמר מהות הזכירה במחיית עמלק
 
זכור את אשר עשה לך עמלק
ידוע דיבורו של ר' נתן: "אני רואה את המן עומד עלי עם גרזן לערוף את ראשי".
מה רצה ללמד אותנו ר' נתן באמירה זו, והרי גם אנו יודעים היטב שיש לנו יצר הרע? וכי להפחידנו בא ולייאש אותנו?
ואכן שמענו טענה זו מכמה בני נעורים שהתאוננו ואמרו שהם מרגישים שזעקות אלו של 'הצילני' לפני פורים, לוקח להם את השמחה בפורים, כי מרוב שחושבים על עמלק, הם נכנסים ללחץ ויאוש, שהרי בוודאי שלא יצליחו לנצח כזה עמלק גדול, ולמה שלא יהיו כמו כל העולם שמתכוננים בפשטות לשמחה של פורים, בלי לזעוק ולהפוך את ההכנה למלחמה גדולה של צעקה וזעקה.
******
אכן עמקות גדול יש בדיבור זה, כי כל מהותו של המן עמלק הוא להחליש אותנו כל כך מהמלחמה עד שלא נדע כלל שהוא נלחם בנו, אלא נדמה בדעתנו כאילו סתם אין לנו חשק להתפלל, סתם יש עצבות, סתם יש כל מיני תאוות.
ולכן עמד ר' נתן וזעק: אני רואה אותו עומד מולי. ובזה בעצמו שהוא זיהה אותו, בזה הוא כבר ניצח אותו.
ונבאר יותר: אילו ח"ו הממשלה היתה מוציאה חוק, שאסור לערוך סעודת שבת, וכי מישהו מאיתנו היה מפסיק לאכול בשבת?! אדרבא, כל אלו שלא כל כך מקפידים על סעודה שלישית, היו מתחזקים ביתר שאת ויתר עוז לשמור שלש סעודות, והיו מארגנים עצרות ענק לעורר בחשיבות השבת, ועד כמה יש להקפיד על הסעודות וכו'.
מה עשה עמלק, הוא מתיר לנו לאכול בשבת, אבל באמצע הסעודה קורה 'סתם כך', 'במקרה', איזה משהו שלא כרצוננו, איזה משהו שמכעיס, או מפיל אותנו, ובלי משים לב גנב לנו את סעודת השבת.
ואילו היה מכריז ואומר: אסור לשמוח בשבת, אזי היינו נזהרים ביותר על כך, לכן הוא נכנס בחמקנות לתוך הלב, ומתיישב שם, עד שהוא נהפך ל'כאילו' חלק מאתנו, ואין אנו מזהים אותו שזה פשוט עמלק. כי הלב שלנו באמת רוצה רק להתאחד עם ה' בשבת ולשמוח בו, אלא הוא חודר כמו חיידק קטן לתוכנו ומתחיל לתת לנו הרגשות, דמיונות, מחשבות לא טובות, והכל כאילו מאיתנו בעצמנו, עד שממילא בלי משים לב, אנחנו לא מרגישים שייכים וקשורים לאור הנפלא של השבת.
 
למה רבינו הק', כבר בילדותו היה בוכה להשי"ת שיזכה לאור השבת? זה רק מחמת שהרגיש קשור לשבת, והוא הבין שכל מה שכתוב בספרים, וכל מה שראה בבית סבו הגדול הבעש"ט במהותו של השבת, שייך אליו ממש, וממילא היה מרגיש חסרון, ומכח זה היה מתפלל ומתחנן להשי"ת שיזכה לכך, הוא הבין שבאמת האור הזה הוא שלו, ורק יש מישהו שגונב לו את זה.
 
אותו דבר לגבי כל נושא באידשקיט, עמלק מגיע ומקרר ומחליש, לא בצורה של מלחמה פנים בפנים, אלא כאילו מתוכנו. כי הוא מצליח כל כך להתערבב בנו, עד שלא תופסים שיש כאן מישהו שנלחם בנו, ורוצה באמת להשמידנו.
 
לכן ברגע שאנו מצליחים לבוא ולזהות, שכל הרגשה ומחשבה לא טובה היא רק מעמלק, בזה בעצמו כבר התחלנו לנצח. כי בזה עיקר מלחמתו שלא נזהה אותו.
 
  •  
 
וזהו עבודת ההתבודדות, לעשות הבדלה ובירור, להתבונן בתוך עצמנו, ולהבין שבעצם אנחנו מלאים שמחה, אנחנו מלאים בחשק להתפלל בכח גדול, וללמוד הרבה תורה, אנו בעצם בפנימיות לבבנו אוהבים את ה', ויראים מפניו, וכל מה שאנו רואים ומרגישים הפוך, זה בגלל שיש מישהו חיצוני, שחדר אלינו ורוצה להרוג ולהשמיד.
וכשאנו נצליח לזהות אותו, ולהבין שזה בעצם עמלק שמפריע לנו, או אז יצא מאתנו זעקה גדולה ומרה "הצילני מקליפת המן עמלק".
ובאותו רגע שבקשנו וזעקנו 'הצילני', כבר נצלנו מפניו, כי בצעקה זו בעצמה קיימו מצוות מחיית עמלק.
  •  
ובזה ידוייק יותר הלשון של "זכור את אשר עשה לך עמלק", שלכאורה התורה מצווה למחות, אז למה יש לזכור אותו תמיד, לכאורה היה עדיף לא לדבר ממנו ולשכוח מקיומו. אלא שעיקר מצוות המחייה, היא זה בעצמו שנזכור שכל הרע שלנו, עשה לנו עמלק, ואין זה שלנו באמת. וכיון שזכרנו את עמלק, ולא הנחנו לו לטשטש את המלחמה, להראות שהוא בשלום איתנו, בזה בעצמו כבר התחלנו למחות את שמו.
וזהו 'זכור את אשר עשה לך עמלק', היינו, תזכור שעמלק עשה לך את זה.
  •  
נמצא שאדרבא, הצעקה 'הצילני' היא היא הנותנת לנו הכל לשמוח בימי הפורים, כאשר אנו יודעים ומאמינים שנצחנו אותו בעצם פעולת הצעקה.
 
"כי כל זמן שאינו מייאש את עצמו, ומחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש, ועוסק עדיין במלחמה זאת שעיקר הכלי זיין הא תפילה, הוא נקרא נוצח את המלחמה. כי באמת לה' המלחמה, כי אי אפשר להאדם בעצמו לנצחו, כמו שכתוב 'מלחמה לה' בעמלק מדור דור, רק שהאדם חייב לחזק את עצמו ולעורר עצמו בכל פעם מחדש וכו' " (ליקו"ה שבת ז')
 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved