Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

התערבות הצדיקים במשפט האדם לאחר פטירתו

דף הבית >> אומן >> ההבטחה של רבי נחמן >> התערבות הצדיקים במשפט האדם לאחר פטירתו
התערבות הצדיקים במשפט האדם לאחר פטירתו 
אולם, מתעוררת השאלה: מהי משמעות ההבטחה? האם צדיק יכול להתערב במשפט הנערך לאדם בעולם האמת ובו הוא אמור לקבל את התגמול המגיע לו לפי מעשיו? והאם צדיקים אחרים לא הבטיחו משהו בענין זה? 
כדי לענות על שאלה זו עלינו לעקוב מעט אחר דברי חז"ל אודות האפשרות של תיקון נשמות חוטאים לאחר פטירתם, וכוחם של צדיקים ובפרט כוחם של צדיקי הדורות המיוחדים העוסקים בתיקוני נשמות.
במסכת כלה פרק ב מופיע סיפור בהקשר לשאלה אם בן יכול להועיל לאביו לאחר פטירתו, התלמוד כתשובה לשאלה זו מביא הוכחה מסיפורו של רבי עקיבא שפגש אדם שרוף וערום הסוחב עצים ורץ במהירות. שאלו ר' עקיבא: "מה מעשיך?" השיב האיש: "מת אנכי ועלי ללקט עצים אלו בכדי להסיק את המדורה בה ישרפוני!" רצה רבי עקיבא לעכבו, התחנן אליו האיש: "אנא אל תעכבני כי עלי למהר" שאל אותו ר' עקיבא: "השארת אחריך ילד?" "השארתי אישה מעוברת, איני יודע אם בן תלד או בת," השיב האיש. טרח ר' עקיבא עד שמצא את אשתו, והמתין עד שהילד גדל וניסה ללמדו לקרוא, אך הילד בהיותו בן להורים מופקרים, לא מחונך ומושחת בנפשו, לא אבה ללמוד. לאחר שר' עקיבא צם ארבעים יום כדי שלבו של הילד ישתנה לטובה, נפתח לבו והחל לומד בחשק, רבי עקיבא למדו לומר קדיש, כאשר החל באמירת הקדיש עלתה נשמתו של אביו מהגיהינום. מכאן רואים אנו שחוטא, גם לאחר פטירתו, יש אפשרות לתקן את נשמתו. (קיימות גרסאות שונות בסיפור זה, העיקרון שווה בכל הגרסאות, אך פרטי הסיפור שונים במקצת, בחרנו בגרסה זו המפורטת ביותר, למרות שאינה מובאת במקור הנ"ל בהרחבה המופיעה כאן).

נתקדם צעד נוסף, על מנת לראות את כוחו של הצדיק לתקן בעצמו את נשמת הנפטר, כשאבשלום בנו של דוד המלך מרד באביו ויואב שר הצבא הרגו כדין מורד במלכות, נענש אבשלום בגיהינום בעונש קשה ביותר: ישנם שבעה מדורי גיהינום בו נענשים החוטאים וכל מדור קשה יותר מהקודם. אבשלום נענש בשבעה! מדורי גיהינום. מובא שדוד המלך ביכה את בנו ואמר "בני, בני", שמונה פעמים! מדוע אמר שמונה פעמים "בני"? חז"ל משיבים: "שבעה פעמים להעלותו ממדורי הגיהינום, ופעם שמינית להכניסו לגן עדן". אנו רואים כאן שלצדיקים יש את הכוח לתקן נשמות ולהיטיב עימהן גם בעולם הבא. 

רבנו אמר: את הכוח שהיה לדוד המלך להעלות את בנו אבשלום משבעת מדורי הגיהינום ולהכניסו לגן עדן על ידי מלל בלבד, כוח זה יש לו גם כן, שבאמצעות כוח הדיבור לבד הוא יכול להעלות את האדם משאול תחתיות ומשבעה מדורי גיהינום ולתקן את נשמתו (חיי מוהר"ן רחצ). 
מלמד רבי נחמן: לצדיק יש הכוח להתערב במשפט בידי שמים. על-ידי כך שישלח את הנידון באותו בית-דין לשליחות, הוא יכול להציל אותו. בירושלים, יש בית כנסת אשר אליו מובאים כל המתים עלי אדמות. ברגע שנפטר אדם בעולם הזה, הוא מובא שמה מיד להישפט באשר למקום הראוי לו. יש אנשים הנפטרים בארץ-ישראל המוצאים מהארץ. ולעומת זה נפטרים אחרים שמתו בחוץ לארץ ומובאים לארץ-ישראל. בבית-כנסת זה יושב בית הדין הגוזר גזירות אלה ומחלק לכל אדם את המקום הראוי לו. יש גם מקרים, בהם נקבעת ההחלטה שבכלל לא קיים מקום לאיש הנדון, ושיש להשמידו ולהשליכו אל תוך כף הקלע.

כאשר המתים מובאים שמה, הם מובאים עטופים בבגדים. לפעמים בגדיו של המת אינם שלמים: לאחד חסר שרוולו, לאדם אחר חסר קצה בגדו, וכו'. הכל תלוי במעשיו של האדם בחייו (כיון שבגדיו אחרי מותו מתאימים למעשיו). פסק-הדין תלוי בבגדים שיש לו כאשר הוא מובא שמה, ומקומו נקבע בהתאם למהותם של בגדיו.

במקרה מסוים הובא לשם מת כשהוא ערום כביום היוולדו. לא היו לו בגדים בכלל. פסק-הדין היה שעליו להיזרק לכף הקלע ולהיות מושמד, חס וחלילה, כיון שהיה ערום לגמרי. אולם, אז ניגש צדיק מסוים, נטל אחד מבגדיו וכסה בו את האדם הערום.
בית הדין הפנה אליו שאלה: "מדוע אתה נותן לו אחד מבגדיך שלך?" בעיני בית הדין הדבר לא מצא חן, כיון שלא הבין מדוע יינתן למת בגד לא-שלו וינצל בזכותו. השיב הצדיק: "אני חייב לשלוח את האיש הזה בשליחות למטרותי-שלי, ומסיבה זו יש לי הזכות להלביש אותו בבגד שלי. בוודאי ידוע לכם שאציל רשאי לשלוח את משרתו לאציל אחר, וכאשר המשרת משתהה בביצוע הצו. שואל אותו אדוניו: 'מדוע טרם יצאת לדרך כפי שצוויתי?' ומשרתו משיב: 'כיון שאין הבגדים המתאימים לגשת לאציל הנ"ל. הוא אדם גדול, ואי אפשר להופיע לפניו בבגדים שאינם ראויים'. עונה אדוניו: 'מהר, קח אחד מבגדי ולבש אותו ומהר לאציל לעשות את מצוותי.' בדומה לכך, אני צריך לשלוח את המת הזה בשליחות משלי. מסיבה זו אני מעניק לו אחד מבגדי." כך הציל הצדיק את המת מהעונש הקשה של כף הקלע. הרבי סיפר סיפור מופלא ונורא זה כדי להראות מה אדיר כוחו של צדיק האמת להציל את חסידיו בעולם האמת (חיי מוהר"ן).

על-כן, הורה לנו רבינו: "צריך האדם להתפלל בכוונה מוגברת כדי שיוכל לקשור את עצמו אל צדיק האמת. אשרי האיש הנקשר אליו בעולם הזה, ואשרי חלקו. כיון שאחר-כך (אחרי פטירתו), קשה מאוד להתקשר אל הצדיק" (ליקוטי מוהר"ן, ח"ב, עח).

אכן ישנם צדיקים שדברו על חלקם בתיקון נשמות ואילו צדיקים אחרים לא הבטיחו ולא דברו על כך , מדוע? 
ה"בעל שם טוב" מפרש את הכתוב: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישׂגה": "יש צדיקים המשולים לתמר הנותן פירות ויש צדיקים אחרים המשולים לארז שאינו נותן פירות, אמנם גובהו של הארז הוא יותר מאשר התמר, אך לתמר יש יתרון שהוא נותן פירות!"
בדומה לכך, יש הרבה צדיקים שהתעסקו בתיקון נשמות, אך יש גם צדיקים שלמרות היותם צדיקים גדולים לא עסקו בתיקון נשמות, ואף לא ניתנה להם הרשות לעסוק בכך! 
רבנו מתייחס לנושא בבהירות. במלים ברורות אומר רבנו "הצדיק האמיתי יכול לעשות טובה גדולה לאדם גם לאחר פטירתו לעולם הבא" (חיי מוהר"ן ש"ט).
בהקשר לכך סיפר רבנו סיפור מופלא שאירע בארץ ישראל אצל רבי מנחם מנדל מויטווסק:
אחד מחסידיו ששמו נח, נבחר פעם להיות שלוחם של תושבי ארץ ישראל לגייס עבורם כספים בחוץ לארץ. במהלך הנסיעה נפטר, ובארץ ישראל עדיין לא ידעו על כך כלום. אותו נפטר כלל לא ידע שהוא נפטר, בדמיונו ראה את עצמו כעודו בחיים, נראה היה בעיניו כי הוא סוחר הנוסע ליריד בלייפציג, אולם בדרך החל מתגעגע לנסוע לרבו כפי שהיה נוהג פעמים רבות בחייו, הוא שח את רצונו לחבריו לנסיעה, אך הם לעגו לו: הנך חסר דעת? עסקה כזאת נזדמנה לפניך, והנך רוצה להפסידה? בעקבות לעגם, חזר בו מתוכניתו לנסוע לרבו, לאחר מכן שוב תקפו אותו געגועים לרבו, ושוב פנה לחבריו אשר דחו אותו כמו בפעם הקודמת בתואנות שונות והגיוניות כביכול. כעבור תקופה התעורר בו שוב חשק עז לנסוע לרבו, כעת החליט שיעמוד בתקיפות בהחלטתו. הוא איננו מוכן לשמוע שום דחייה, ובכל מחיר הוא נוסע לרבו. כיון שרצונו הפעם היה באמת איתן, גילו לו "חבריו למסע" שהם בעצם אינם חבריו למסע, הם גילו לו שהוא כבר נפטר והם מלאכי חבלה המונעים ממנו לבוא למנוחת עולמים, והוסיפו "כעת אתה בידינו!" אך האיש בשלו: "אני רוצה לנסוע לרבי"! כיון שנתעצמו הטענות, הגיעו הדברים לבית דין של מעלה, ופסקו: "חייבים להניח לאיש לבקר את רבו", מיד הוליכו אותו אל רבו שהיה עדיין באותה עת בחיים, כאשר נכנס, נכנס יחד עמו אחד מהמלאכי חבלה שליווהו כל אותה העת, למראהו נפחד הצדיק והתעלף, לאחר שהעירוהו מעלפונו, עסק הצדיק בנשמתו שמונה ימים, עד שתקן והעלה אותה. אז הודיע ר' מנחם מנדל לאנשי ארץ ישראל שהשליח נפטר, כאשר בארץ ישראל, עוד לא שמעו דבר על פטירתו (חיי מוהר"ן, ספורים חדשים). רבנו סיכם את הנושא ואמר: "מי שבעולם הזה קשור לצדיק האמת, ומאמין בו, כמידת האמונה שהוא מאמין בחייו בצדיק, כך הוא יהיה קשור לצדיק גם לאחר פטירתו, ולא יהיה ניתן למנוע אותו מלהתקרב לצדיק העוסק בתקונו".

                                                                  * * *


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved