Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

הרה''ח נפתלי תלמיד רבינו

דף הבית >> אודות ברסלב >> תלמידי רבינו >> הרה''ח נפתלי תלמיד רבינו

רבי נפתלי

רבי נפתלי - (תר"כ) ידידו של ר' נתן מתקופת היַלדות, יחד עמו הגה בתורת ה' ונתעלה בתורה וביראה, גם רבי נפתלי היה שוחר ומבקש רוחניות ובשמעו מרבי ליפא אודות רבנו הצטרף לר' נתן ויחד נסעו עם רבי ליפא ורבי זלמן הקטן (ראה להלן) להכיר את רבנו לראשונה בקיץ תקס"ב. כמו ר' נתן, כך גם ר' נפתלי התקשר מיד בקשר אהבה רוחנית לרבנו ומאז הלך לאורו עד יום פטירתו. 

רבנו היה מדריך כל אחד מהתלמידים לפי שורש נשמתו. לר' נפתלי אמר "למרות ששמך נפתלי המהווה גם את האותיות של המילה תפילין, אל תטעה לחשוב שעניינך הוא תפילין, העניין שלך הוא דווקא ציצית. ומאז הקפיד ר' נפתלי ביותר על מצווה זו ושמר עליה במסירות. גם כאשר עלה פעם על סולם ונתקע, ואחת מציציותיו נקרעו, לא זז ממקומו עד שתיקן את ציציותיו. כמו כן הקפיד ר' נפתלי לקחת עמו תמיד ציציות נוספות למקרה שיפסלו ציציותיו.
ר' נפתלי גם היה בין הרושמים את תורותיו של רבנו וחלק מהתורות התבסס ר' נתן על כתביו ועל גרסתו של ר' נפתלי, לתורות אלו קורא ר' נתן "כתב יד החברים".

מבין התלמידים ר' נפתלי היה הקרוב ביותר לר' נתן, יחד פעלו לתעד את תורת הרבי בעוד רבי נתן הוא המקור הראשי לכך, על פי הוראת הרבי. ר' נתן היה נעזר בר' נפתלי, לשמוע מפיו את תורות רבנו שנאמרו בזמנים בהם היה אנוס מלהשתתף, ורושם אותם בכדי שלא לאבד תורות אלו. הם היו קשורים בקשרי עבותות אהבה אמיצים ושהו רבות יחד בשמשם את רבם הגדול. לעתים תכופות היו נוסעים במשותף לפעול עבור ענייניו של רבנו, ונלוו לרבנו להרבה ממסעותיו. בהזדמנות, ללא כל הודעה מוקדמת, קרא רבנו לר' נתן ור' נפתלי ואמר להם לנסוע לשבות אצל הצדיק ר' לוי יצחק מברדיטשוב, הם לא ידעו מה כוונתו, אך כמובן שנסעו, לאחר מכן התברר שבאותה שבת הגיע גם הזיידה משפולי ראה (תנועת ברסלב) לשבות אצלו, ובכך שהם נסעו, נמנע מהזיידה לדבר סרה ברבנו, אז נוכחו התלמידים בראייתו הרחוקה של רבנו.

ר' נפתלי היה נוהג להתפלל בכוונה יתירה בדבקות ובהתרגשות רבה, עד שבשעת תפילתו לא חש כלל מכל הנעשה סביבו.

מסופר, כי בעת "גזירת הנקודות" (פונקטין) הממשלה הרוסית הנהיגה גיוס חובה שבמסגרתו יגוייסו לצבאו של הצאר ילדים יהודיים למשך עשרים וחמש שנה. כנופיות קלגסים חדרו לבתים יהודיים וחיפשו מתגייסים חדשים. חיילים מושחתים היו דורשים לראות את מסמכי הזיהוי של הילד, ואז היו משמידים באכזריות את המסמכים וגוזלים את הנער מידי הוריו. אחת המשפחות הפקידה את בנה בבית ר' נפתלי שישמור עליו מעינם הרעה של הסדיסטים הגזלנים. באחד הימים הגיעו הפורעים לאומן, ופרצו אל תוך ביתו של ר' נפתלי. ר' נפתלי עמד אז בתפילת מנחה. בני המשפחה חוללו רעש בכוונה תחילה כדי למשוך קהל רב לבית. רק אז, בנוכחות כל העדים הללו, שלפו את מסמכי בנם. מאוחר יותר, כאשר השלים ר' נפתלי את תפילתו, ניגשו אליו בני המשפחה לבקש ממנו מחילה על שהפריעוהו בתפילתו. ר' נפתלי הופתע מבקשתם באמרו שלא שמע כלום מכל הנעשה בבית, (למרות שהרעש היה גדול מאד) (אבניה ברזל עמ' עה).

פעם סיפר רבינו סיפור מופלא: הייתי בעולמות העליונים, הבחנתי שמישהו עומד ומתפלל בכוונה יתירה. נגשתי אליו וגיליתי את פניו המכוסים, וראיתי והנה זה נפתלי שלי… (אבניה ברזל עמ' עה).

ר' נפתלי נחון בקול ערב. לילה אחד שהה בבית המדרש עם עוד חסידים, והנעים בקולו ניגון של מזמור מסוים, רבנו כבר שכב באותה עת על מיטתו, אולם לשמע הנגינה קם ונכנס אליהם לשמוע את שירתם, אחר כך אמר להם רבנו: "תדעו שהנגינה שלכם הייתה בוקעת רקיעים... תוכלו לשער לעצמכם אשר כבר שכבתי על מיטתי, והנגינה משכה אותי ממיטתי לכנוס אליכם"... 

בחג השבועות היה מנהג לנסוע לרבנו להתוועד עמו בחג, וזה גם היה אחד הזמנים הקבועים בו היה רבנו מוסר "תורה", אולם בשנת תקס"ז שהה רבנו בזאסלב, מרחק עצום לאותם ימים (כ160 ק"מ). רבנו שלח אגרת לכלל החסידים שאיש לא יבוא אליו, רבי נפתלי הבין שכוונתו העמוקה של הרבי הוא להתאמץ למרות המרחק העצום ולבוא למרות אזהרת הרבי, בעקבות קריאתו באו כולם לרבי גם באותה שנה. גם רבי נתן שתחילה התלבט, הצטרף לבסוף כפי שהוא מתאר זאת בספרו "ימי מוהרנ"ת": 'ואני הייתי במאהלוב אז, והייתה דעתי חלוקה מאוד מאוד בעניין הנסיעה אליו... וידעתי שרבנו ז"ל כתב שלא לבוא אליו, על כן הלך לבי הנה והנה איך להתנהג, ובחסדו הגדול והנורא התגבר החשק על המניעה, ונתגברתי ונסעתי לברסלב לנסוע משם לזאסלב"... ר' נתן מסיים – "ברוך השומע תפילות כל פה ברחמים ומסייע תמיד לכל הבאים לגשת אל הקודש... והשי"ת בכוחו הגדול עזרני לדלג על כולם ולבוא אליו לקהילת קודש זאסלב, ולשמוע מפיו הקדוש תורה ,ולכתבה על הספר לזכות בה את הרבים לדורי דורות, ובזכות זה נשארה בידינו תורה זו". (ס"ז בליקוטי מוהר"ן בה מתייחס רבנו לנושא של הסתלקות ותיקון הנפש), 

גם חילופי מכתבים הדדיים נשלחו בין ידידים אלו, ר' נתן ור' נפתלי, כאשר האחד מתעניין בשלום רעהו, ומחזקים האחד את רעהו בדברים ששמעו מפי "אור החדש הקדוש והנורא..." כלשונם במכתביהם. באחד המכתבים כותב ר' נתן לר' נפתלי "אשר לא נמצא בכל אנשי שלומנו אנשים אחים אוהבים נאמנים כמותנו" (עלים לתרופה שנת תקפ"ז).
גם ר' נפתלי העריך מאוד את רבי נתן, למרות שלר' נפתלי עצמו היו תלמידים, שהסתופפו בצלו, הוא שלח את בנו החשוב ר' אפרים (ראה להלן) ללמוד תורה מפי ר' נתן.
רבנו חיבב ביותר את שני התלמידים ר' נתן ור' נפתלי ופעם התבטא: "זֵייא זֶענֶן זִיך גַאר דִימִיטְן" ("הם הנם בהחלט יהלומים").
כאשר הגיעו אליו לראשונה ר' נתן ור' נפתלי, אמר להם רבנו בלשון זה: "הלא יש לי עמכם הכרות מכבר, רק שזה זמן כביר אשר לא התראינו פנים זה עם זה, ועכשיו אנו רואין עצמנו זה עם זה". פעם אחרת אמר: "ממני אין יודעים, כי אם נתן, נפתלי מעט".
ידוע כי את מגילת הסתרים סיפר הרבי לר' נתן ולר' נפתלי בעת נסיעתו השנתית לערים מדוועדיבקע וטשעהרין שם היה שובת אצל החסידים בשבת 'נחמו' (השבת שלאחר תשעה באב). מוהרנ"ת ור' נפתלי נתלוו אל רבינו בחלק מן הדרך, עמם הצטרף גם ר' יוסקה חתנו של רבינו (בעלה של אדל) ושני חסידים נוספים, הרבי סיפר את השתלשלותה ועתידה של ממלכת רוסיה וכן סדר ביאת הגואל עד לאחרית הימים, בעוד ר' נתן ור' נפתלי מקשיבים משתאים לדברים הנפלאים, לא שמעו שני החסידים האחרים מאומה, בסיימו את דבריו, הזהיר רבנו את ר' נתן ור' נפתלי, לא לגלות מאומה משיחתו, ובאשר לאחרים הוסיף: לזאת אדאג אני, למרבה הפלא למרות היותם עמם בעגלה באותה הדרך הם לא שמעו כלום מהנאמר.
מן הראוי לציין כי הקשר בין ר' נפתלי ור' נתן היה כה רוחני, שהסיפור הבא נראה כמובן מאליו: באותו ליל שבת שר' נתן נפטר בברסלב, לא היה שום אפשרות להעביר את הידיעה לאומן, ר' נפתלי שהיה באומן חלם באותו ליל שבת חלום נורא בו הוא רואה את ר' נתן רץ. ר' נפתלי שאל אותו: "נתן, להיכן אתה רץ?" "איך? גלייך צום רבי'ן!!!..." (אני? ישר לרבנו) – השיב ר' נתן תוך שהוא ממשיך בריצתו. או אז הבין ר' נפתלי כי מוהרנ"ת איננו, הוא סיפר זאת לחסידים אך הם לא האמינו, לאחר השבת אומתה שמועה זו לדאבון לב כולם. 

מבין תלמידי רבנו החשובים האריך ר' נפתלי ימים יותר מכולם והיה נחשב לזקן חסידי ברסלב, הוא חי שמונים שנה. בהקשר לכך יש סיפור מעניין אותו סיפר ר' נפתלי לר' נחמן מטולטשין: אחר שרבנו חזר מלמברג, היה נוהג ליסע לעתים מחוץ לעיר, פעם לקח איתו את ר' נתן ור' נפתלי, כשעצרו לפוש באיזו אכסניה, הגישו לפניהם גבינה, רבנו ור' נפתלי נמנעו מלאכול את הגבינה עקב מחלת הריאה ממנה סבלו, ואילו ר' נתן לא רצה לאכול מהגבינה לבד, לכן פנה לר' נפתלי ואמר לו שיאכל עמו וזה לא יזיק לו. אמר לו ר' נפתלי, "אתה אומר לי?" אם רבנו יאמר לי לאכול אתך, אוכל, נענה רבנו ואמר לו "אכול", ושניהם אכלו, זמן קצר לאחר שהמשיכו בנסיעתם, השתעל ר' נפתלי ורבנו אמר "הראיתם שזה כבר אינו אותו שיעול? אני חשבתי שילך לפני", כפי המובן, רבנו בְּצַווֹתוֹ לר' נפתלי לאכול, פעל לרפואתו.


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש ניסן תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved