Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

הרה''ח יצחק גלבך זצ''ל

דף הבית >> אנ''ש מהדורות הקודמים >> הרה''ח יצחק גלבך זצ''ל

נער צעיר לימים היה ר' יצחק גלבך, כאשר נאלץ להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ בראשות הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ זצ"ל לוילנא.
ימי מלחמת העולם השניה היו אלו, וישיבות שלמות נדדו מעיר מושבן, אולם תלמידי הישיבה הנמלטים על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו הישר לידי הכובש הרוסי, שמיהר למלאות קרונות שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנה שבו אך יחידים. גם על הנער יצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו חבל ארץ נורא. מיד בבואו לסיביר חמסו ממנו את כל רכושו הדל, אולם יותר מכל הכאיבה לו הפרידה מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק שבימי עלומיו זכה להתוודע אל ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר מכן שב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו לעמול בעבודות פרך מיגעות, בכפור נוראי, על מנת לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם חרוכות שלא היו ראויות אף למאכל כלב.

באחד הימים הבחין רופא המחנה, שהיה יהודי, אלא שלא ידע מאומה ממורשת עמו, בנער הממלמל בינו לבין עצמו, לשאלתו, הסביר לוי צחק אודות מהותה של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא בכל מקום, הוא אף לימדו לומר את הפסוק שמע
ישראל, אט אט הבין הרופא את היותו יהודי, ומאז, החשיב הרופא את הנער לרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא עצמות, קרס יצחק תחתיו כשהכרתו הולכת ואובדת ממנו, בעוד דקות אחדות יחזיר את נשמתו לבוראו, במחשבתו תפילה שיזכה אך לקבר ישראל, אסירי המחנה שחלפו על פניו נדו לו בראשם, אך לא יכלו
להושיעו, השמועה על כך הגיעה לרופא המחנה, וזה מיהר אל הנער אהובו, הוא מצא אותו שרוע מעולף על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, אף השקהו בסממנים שונים, עד ששבה רוחו אליו,
לאחר מכן דאג להעבירו לבית חולים הסיבירי, ר' יצחק שניצול בנס ממות החל מתאושש ועומד על רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה לקיצה, הוא נקרא אל חדרו של מפקד המחנה שם הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירה בקרבת העיר אומן.
תשוש ושבע תלאות מוצא את עצמו ר' יצחק שניצול מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה,
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אך ראה על כל צעד ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה,
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו של ר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל אשר בביתו, ואף את מיטתו נתן לו כשהוא עצמו
ישן על גבי הרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי הנאצים ימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפש תחת אפם של הק.ג.ב. עד עלותו לארץ ישראל.
המידע באדיבות הרב דוד דגן

 

 

 

 

אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך, כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך,נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך, כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך, כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך,נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך, כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.נער צעירלימים היה ר' יצחק גלבך, כאשרנאלץ
להמלט יחד עם חבריו תלמידי ישיבת קמניץ
בראשותהגאוןר' ברוך בערלייבוביץ זצ"ללוילנא.
ימימלחמתהעולםהשניההיואלו, וישיבותשלמות
נדדומעירמושבן, אולםתלמידיהישיבההנמלטים
על נפשם ממלתעות חיות הטרף הנאצית, נפלו
הישרלידי הכובשהרוסי, שמיהרלמלאות קרונות
שלמים בתלמידי ישיבה ולשלחם אל ארץ גזירה – 
סיביר, ממנהשבואךיחידים. 
גם על הנעריצחק נפסקו חמש שנות גלות באותו
חבל ארץ נורא. מיד בבואולסיביר חמסו ממנו את
כלרכושוהדל, אולםיותרמכלהכאיבהלוהפרידה
מן התפילין, אותן רכש מאותו סופר ירא שמים, 
שכתב את פרשיותיו של החפץ חיים, אך יצחק
שבימי עלומיוזכה להתוודעאלספרירבינו הקדוש
רבי נחמן מברסלב זיע"א, מתוכם למד על מעלת
ההתבודדות, היה מרבה בקיומה, מידי יום התייחד
בפינה נסתרת ושפך את ליבו לפני קונו, ולאחר
מכןשב מחוזק ומלא אמונה עזה בבוראו, היה עליו
לעמול בעבודותפרךמיגעות, בכפורנוראי, עלמנת
לזכות במנת לחם זעומה, ובהגיע ימי הפסח ניזון
שבעה ימים מפחמים שלא היו אלא פרוסות לחם
חרוכותשלאהיוראויותאף למאכלכלב.
באחדהימיםהבחיןרופאהמחנה, שהיהיהודי, אלא
שלאידעמאומהממורשתעמו, בנערהממלמלבינו
לביןעצמו, לשאלתו, הסבירלויצחקאודותמהותה
של התבודדות והשיחה עם בורא העולם הנמצא
בכל מקום, הוא אף לימדולומר את הפסוק שמע
ישראל, אטאטהבין הרופא אתהיותו יהודי, ומאז, 
החשיבהרופאאתהנערלרבו.
לאחר תקופת עבודה ארוכה ומפרכת בקור מקפיא
עצמות, קרסיצחקתחתיוכשהכרתוהולכתואובדת
ממנו, בעוד דקותאחדותיחזיראתנשמתולבוראו, 
ובמחשבתותפילהשיזכה אךלקברישראל, אסירי
המחנהשחלפו על פניו נדולו בראשם, אךלא יכלו
להושיעו, השמועהעלכךהגיעהלרופאהמחנה, וזה
מיהראל הנעראהובו, הואמצאאותושרועמעולף
על גבי הקרח, החל הרופא לשפשף את רקותיו, 
אף השקהו בסממניםשונים, עדששבה רוחו אליו, 
לאחר מכן דאגלהעבירולבית חולים הסיבירי, ר' 
יצחקשניצול בנס ממות החל מתאוששועומד על
רגליו.
תוך תקופה קצרה באה מלחמת העולם השניה
לקיצה, הוא נקרא אל חדרושל מפקד המחנהשם
הוא התבשר על שחרורו, כנהוג, נשאל על העיר
אליה חפץ הוא להועיד פניו, כאשר הוגשה לו מפה
הצביע על עיירהבקרבתהעיראומן.
תשושושבעתלאותמוצאאתעצמור' יצחקשניצול
מגיא צלמות, בשערי המחנה, כשבאמתחתו מזון
לימים ספורים וכרטיס נסיעה ברכבת לאוקראינה, 
תלאות רבות עבר בנסיעתו, אךראה עלכל צעד
ושעל את רחמי ה' שאינם כלים, כאשר הגיעה
הרכבת למוסקבה, ירד ממנה, ולא ידע לאן יפנה, 
הוא פגש ביהודי שהראה לו את הדרך אל ביתו
שלר' נתן בנו שלר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל, זה
האחרון קיבלו בשמחה עצומה, והגיש לפניו מכל
אשר בביתו, ואף את מיטתו נתןלוכשהוא עצמו
ישן עלגביהרצפה.
משם המשיך ר' יצחק אל אומן, שם מתברר לו, 
שבעטיו של מסעו זה, היתה לו נפשו לשלל, כך
ניצל מגורלם האיום שלרוב בני עירו, שנפלו בידי
הנאציםימח-שמם.
בצל קברו של הרבי הקדוש שאליו נקשרה נפשו, 
הוא זוכה לקיים חיים יהודיים במסירות נפשתחת
אפםשלהק.ג.ב. עד עלותולארץ ישראל.
אורהאמונהבערבותסיביר
השבוע לפני 211 שנה
ח"י איירתקנ"ח, תחילתהמסע לארץ הקודש. 
ביום זה, יום שישילפרשת אמור, יצא רבינו ז"ל מביתו בעיר מֶ דְ בֶ דִ יבְ קֶ ה, והחל את נסיעתו המופלאה לארץ
ישראל. את השבת הסמוכה עשה רבינו בכפר סָ קִ ילֶ ה - מרחק עצום ורב מִ מֶ דְ בֶ דִ יבְ קֶ ה, שם ראה את הצדיק
הקדושרבימנחםמנדלמִ וִ יטֶ פְּ סְ ק, שנפטרכ-10 שניםלפניזה בארץ ישראל, והואגילה לוׁשֵ םקדושהמסוגל
להכניעאתגליהיםבעתסערה.
באותוזמןאףצפהרבינו ברוחקדשו, שהכפרהקטןהזהסָ קִ ילֶ ה, עוד יהיהלאחרזמןמקום־ישוב גדול, ואכןכך
היה, שניםרבותאחרהסתלקותרבינוז"להיההמקוםלעיר ענקיתושמהוָזְ נִ יסֶ נְ סְ ק – עדהיוםהזה.
לאחר 130 יום רצופי תלאות, ביום האחרון של השנה, ערב ראש השנה תקנ"ט, נכנס רבינו הקדוש בשמחה
לארץהקדושה – אליההתגעגע ונשאאתנפשומאז. 
השבוע לפני 106 שנה
ח"י איירתרס"ג, הנחתאבן הפינה, לבנין הקלויז בעיר אוּ מַ ן. 
את הקלויז - בית המדרשהגדולשל חסידי ברסלב באומן, בנה מורינורבי נתן בשנת תקצ"ב במסירות־נפש
עצומה. בנין זה, שנבנה מעץ, היה זקוק לאחר מכןלתיקון וחידוש, ומי שזכה במצוה היה רבי סנדר הגדול
מִ טְ רוֹבִ יצֶ ה, שבשנתתרכ"ו, התנדב לבנותאתהקלויזמחדשמהמסד עדהטפחות. 
37 שנה אחרכך, בשנת תרס"ג, היתה התעוררות לחדש שוב את פני הקלויז, ולבנותו בנין פארוהדר. תיכף
החלו במלאכה, וביום ל"ג בעומר, התאספוכל אנשי־שלומינו יחד לחוג אתשמחת 'הנחת אבן־הפינה', וירבו
בשמחהוריקודים. 
אתהעולהכספיהכבדלקחהחסידהדגולרביאייזיק'לאייזנשטייןז"ל. הבניההתנהלהבזריזותעצומה, והבונים
עשואתמלאכתםבאמונה, עד כי בראש־השנה הבא, התפללואנ"שבבנין החדש. בניןמפוארזה עומד לפנינו
גםהיום, ממוללציוןרבינוהקדוש, כלול בהדרו, מחכהלגואל. 
כמה ילדים היו לרב
 
 
 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved