Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

הקיבוץ באומן בעבר

דף הבית >> אומן >> למה ראש השנה? >> הקיבוץ באומן בעבר

הקיבוץ
בכל שנה נהגו חסידיו של רבי נחמן לנסוע כדי להיות עמו בראש השנה. מאות באו בראש השנה האחרון שלו, בשנת 1810. באותו מעמד הוא הצהיר את הצהרותיו החזקות ביותר בדבר חשיבות הביקור שמבקרים אצלו בראש השנה. "איש בל יעדר," אמר. "הרי ראש השנה הוא שליחותי כולה" (חיי מוהר"ן מס' 403). כעבור שמונה עשר לאחר מכן נפטר רבי נחמן  והותיר אחריו את חסידיו תוהים, בין היתר, באשר לסיבה שהוא דיבר כל כך הרבה באותה שנה על חשיבות הביקורים אצלו בראש השנה, כיון שבוודאי הבין שראש השנה הזה יהיה האחרון בחייו בעולם הזה.
ר' נתן הוא שהסביר למה התכוון הרבי. בדיוק כפי שבאו אליו חסידיו בראש השנה במהלך חייו, כך עליהם לבוא בעתיד לפקוד את קברו. כאשר ארגן ר' נתן את העליה לרגל הראשונה לציונו של הרבי בחורף של 1811, אחת הכוונות העיקריות שלו היתה להדגיש את הדבר הזה בפני החסידים האחרים. אולם, מתוך המאות שבאו לראש השנה האחרון של הרבי, רק כששים נסעו לאומן בשנה שלאחר מכן. גם כך, די היה בכך לעודד את ר' נתן להרגיש שקיבוץ ראש השנה יימשך, ובאמת עם חלוף כל שנה גדל מספר המבקרים.
בתחילה נהגו חסידי ברסלב להתפלל בבית הכנסת המקומי. אולם, תוך עשור היו מבקרים רבים כל כך שאי אפשר היה לאותו בית הכנסת להכיל את כולם. כל שנה היה צורך למצוא מקום אחר לערוך בו את התפילות. ר נתן הוא שארגן את הכל, וחיש מהר התחוור לו, שהפתרון המעשי היחיד היה לבנות באומן בית-כנסת של ברסלב. העלויות הגבוהות הכרוכות בכך הפכו את המשימה למפחידה מאוד, אולם עד ראש השנה 1829 הבין ר' נתן שבעצם לא נותרה לו כל ברירה. הוא חשש, שאם יגיע ראש השנה והוא לא יוכל להשיג מקום גדול במידה מספקת, תייאש הצפיפות הנוראה את האורחים ויחדלו לבוא, התפתחות שעלולה היתה לשים קץ לקיבוצי ראש השנה השנתיים.
השנים הבאות הביאו עמן נסיונות רבים: סדרת חורפים קשים במיוחד, מגפות חמורות אחדות שפגעו פגיעה קשה גם במשפחות ברסלב רבות, וסכסוך מזוין בין פולין ורוסיה שסיכנו את החיים, והפכו את הנסיעות לצורך גביית כספים לבלתי-אפשריות כמעט. אולם, למרות הקשיים, הצליח ר' נתן לשים את ידו על נכס מתאים, לקבל היתר תכנון, לקנות את העצים ואת שאר החומרים הנחוצים, ואפילו להתחיל לבנות.. עד לקיץ 1834 היה בית הכנסת של ברסלב  שנודע בשם ה"קלויז" במצב כה מתקדם שאפשר היה כבר להשתמש בו בראש השנה הבא. ר' נתן קנה ספר תורה יפה, ספרים ושאר האביזרים הנחוצים בבית-כנסת. הוא שמח שמחה רבה
אולם, שמחתו ארכה זמן קצר בלבד. בעיתוי מדהים, פרצו סוף-סוף החוצה כוחות השנאה נגד חסידות ברסלב שהתבשלה במשך שנים מתחת לפני השטח, בלחימה גלויה. ההתנגדות לדבריו של רבי נחמן התקיימה מאז ומתמיד בקרב אנשים שראו בהם מתקפה חזקה מדי נגד גישותיהם השאננות. אחרי פטירתו של הרבי, כוונה ההתנגדות נגד חסידי ברסלב באופן כללי, אך בעיקר נגד ר' נתן, שעשה יותר מכל אדם אחר להפיץ את משנתו של הרבי. התנגדות זו כוונה עתה בזעם בלתי-מרוסן. מה שקרה בעקבות זאת לא היה, לדאבוננו, אחד הרגעים היפים בתולדות עם ישראל. מתנגדיו של ר' נתן הוקיעו אותו בפני השלטונות הרוסיים כ"נביא-שקר" אשר פעילותו נוגדת את האינטרסים של הצאר והיא, אפוא, בגדר בגידה. ר' נתן נעצר מיד, הוגלה לנמירוב, העיירה שם נולד, והושם במעצר-בית.
שבוע לפני ראש השנה 1835, יצא ר' נתן בחשאי מנמירוב בחצות הלילה בדרכו לאומן. תקוותו היתה שאם הוא כבר נמצא שם, עשויים מתנגדיו להרפות ממנו לפחות ל"ימים הנוראים". אולם, הם לא נרתעו, ומסרו על בואו לשלטונות, ובלילה שלפני ראש השנה הגיעה המשטרה בכלי נשק שלופים כדי "ללכוד" את ר' נתן, שהובל דרך הרחובות כמו עבריין מן השורה. אולם, בזכות התערבותם של משכילי אומן הבכירים, אשר היו מוכרים לשלטונות ונאמנים עליהם, ואשר עמם קיים ר' נתן מתמיד קשרים, הושגה עסקה שלפיה הותר לר' נתן להישאר באומן בראש השנה. אחר-כך, כל אימת שנזכר ר' נתן בייסורים שעברו עליו באומן באותו ראש השנה, נהג לומר שאותו ראש השנה היה משמעותי בעבורו יותר מתמיד.
עם הפצתם ההדרגתית של דברי רבי נחמן, משכו קיבוצי ראש השנה השנתיים גם אורחים ממקומות מרוחקים. עד ראשית שנות ה1900-, היו מגיעים מפולין ואפילו מארץ ישראל, שם הלכה והתגבשה ראשיתה של קהילת ברסלב. למרות הקשיים שבנסיעות באותם הימים, נותרה אומן נגישה למדי עד ל1917-, כשנסגר הגבול הרוסי. החסידים בפולין החלו אז לקיים קיבוץ ראש השנה משלהם בלובלין, בעוד אנשי ברסלב בירושלים הנהיגו קיבוץ משלהם. בשנות ה1940- יזם ר' אברהם שטרנהרץ, נכדו של ר' נתן, שעלה לארץ זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, קיבוץ שנתי במרון ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזהר.
דיכויה האלים של הפעילות הדתית היהודית ברוסיה אילץ את קיבוצי ראש השנה באומן לרדת למחתרת. ובכל זאת, אפילו לאחר מלחמת העולם השניה, חסידי ברסלב המעטים שנותרו ברוסיה המשיכו לקיים מנין סודי בראש השנה באומן, למרות סכנת המאסר. אולם, עם מעבר תנועת ברסלב לארץ-ישראל ולארצות-הברית, היו קיבוצי ראש השנה העיקריים אלו שנערכו בישראל. עד שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים משכו הקיבוצים שנערכו במרון ובירושלים אלפים רבים של אורחים, בעוד קיבוצים קטנים יותר נערכו בניו-יורק ואחר-כך גם במנצ'סטר שבאנגליה.
הקיבוצים במרון ובירושלים היו למאורעות חשובים, הכרוכים בתשתית ארגונית שלמה לארגן לינה, ארוחות וכדו'. שני ימי התפילה האינטנסיביים, עם האכילה בצוותא, ופרקי הלימוד, השירה והריקוד החסידיים יצרו אווירה ייחודית הרשימה רבים שמעולם לא היו באומן ולא חלמו לנסוע שמה. מפעם לפעם, במהלך הריקודים בראש השנה, היו אחדים שרים את שיר ברסלב המסורתי, "אומן, אומן, ראש השנה" אולם הרעיון להיות ממש באומן בראש השנה נראה מגוחך לא פחות מהבשורה שיביאו אברהם ושרה תינוק לעולם בזקנתם.
ברם כך היה! וכך גם חסידי ברסלב שבו לאומן  למרות "מסך הברזל"! משיכת ציונו של רבי נחמן מעולם לא הרפתה מדמיונם של חסידי ברסלב. עד לשנות השמונים המוקדמות קמו יותר ויותר קבוצות מאורגנות לנסוע לאומן מארה"ב, מבריטניה ואפילו ממדינת ישראל. השלטונות הסובייטיים דחו את כל הבקשות לערוך סיורים דווקא בראש השנה  עדיין הם סרבו להתיר לאורחים ללון באומן  אך אנשי ברסלב המשיכו לבקש ולהתפלל
בשנת 1988 קרה הדבר. אחרי משא-ומתן ממושך החלה החזית הסובייטית להיסדק, והשלטונות התירו סוף-סוף למאתים וחמישים אנשים לעשות את ראש השנה באומן. גם אחרי שהסכימו, המשיכו לשנות את דעתם ויצרו קשיים אין-סוף בדרך. למרות הכל, בנס ממש, התקיים הדבר. מלונו היחיד של אומן  בנין ישן ומרופט שדמה יותר למגורים צבאיים  הוצף בחסידים, ששרו, רקדו ושפכו את שיח לבם בתפילה, והותירו את אנשי המקום המשועשעים לבהות במראה המוזר בפליאה מוחלטת.
בשנה שלאחר-מכן, הגיעו יותר מאלף אנשים. שכרו את בניינו הריק והגדול של בית חרושת במרחק הליכה של כעשר דקות מציון הקבר. אולמות הייצור נהפכו חיש-מהר לבית-כנסת, לחדר-אוכל ולאולמות שינה, ומזון הוטס לאומן מישראל. יהודים קשישים שחיו את כל חייהם באומן החלו יוצאים משומקום להצטרף לחגיגות. המראה של כל כך הרבה מקרוביהם המשוחררים ממש רוקדים ברחובות שכנעו אותם סוף-סוף שיוכלו להיפרד מגישותיהם הפרנואידיות שנעשו בלית ברירה לטבע שני במהלך שנות הרדיפות הסטליניסטיות, הנאציות והפוסט-סטליניסטיות. עד לראש השנה 1990, הגיע מספר האורחים לאלפיים, ונשכר בניין בית חרושת גדול עוד יותר שתי דקות מהקבר. ובשנת 2000, נכחו יותר מעשרת אלפים מבקרים בראש השנה של הרבי! כפי שאמר לפנים רבי נחמן: " כל שנה אומרים האנשים שהשנים הקודמות היו טובות יותר, ושהזמנים כבר אינם כה טובים כפי שהיו. אבל ההפך הוא הנכון. עתה מנהל הקב"ה את עולמו טוב מאי פעם בעבר" (שיחות הר"נ מס' 307).

 


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש ניסן תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved