Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

העונג שבכאב

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> העונג שבכאב
העונג שבכאב
ידידי היקר, שלום.
אני מבקש ממך סליחה, קבלתי את תגובתך הכואבת למאמר משבוע שעבר בענין "תורה בעיון", ובו כתבתי שאם תורה בעיון היא תיקון מידות הרעות, ממילא שתורה שלא בעיון היא מוסיפה מידות רעות.
הגבת לי "ישנם במאמר דברים האסורים להאמר, דברים היפך התורה, אתה כותב: "מי שלומד בקיאות, מתלבשים בו המידות רעות יותר ויותר" רחמנא ליצלן מהאי דעתא שבשתא, רבינו לא אומר שם דברים כאלו ח"ו, ולענ"ד הדברים צריכים הבהרה מפי כותבם, שלא התכון למה שכתב, כדי שלא יצא חילול השם מתחת ידינו [דרך אגב עי' שיחה ע"ו בגודל מעלת הבקיאות, בתורה ק"א רבינו רק אומר מעלת לימוד העיון, אבל אינו בא לשלול ח"ו לימוד הבקיאות], אקוה שהדברים יבואו על תיקונם ולא יצא תקלה מתחת ידינו ח"ו".
ובכן ידידי, אם הייתי מעלה בקצה דעתי שיגרם לך איזשהוא נדנוד של חלישות הדעת, לא הייתי מעז לכתוב דברים שכאלו, שכן אם הדברים גורמים צער ליהודי, עדיף שלא לכתוב כלל!
אז שוב, סליחה!!

*
אנסה מעט להסביר את עצמי, כיצד קרתה לי תקלה שכזו, וכולי תקוה שתבין לנפשי.
בטרם זכיתי לטעום מהיין ההונגרי, חפשתי יומם וליל את שאהבה נפשי, לצערי הרב אף שהייתי מעיין בספרי רבינו הק', אבל כמעט ולא זכיתי להבין את דבריו הק', ולא מצאתי בשעתו מדריך מאנ"ש שיכוון אותי לדעת אור האורות.
ומשכך, נדדתי בין צדיק אחד למשנהו, אצל אחד שמעתי התעוררות עצומה להתמדה בלימוד התורה, אצל האחר שמעתי כי תכלית כל החיים לעסוק אך ורק בגמילות חסד, והשלישי אמר שכל חיי אחתור אך ורק להגיע למידת השמחה.
אבל כל אלו לא הביאו מרגוע לנפשי, האם באמת כל החיים רק תורה, או רק גמילות חסדים? האם לא מוטל עלי להשקיע את כל כוחותי בכל התחומים בהם אעשה נחת רוח לה'?!?
ויתרה מזו, אם כל החיים הם רק תורה, ומי שלא לומד כל היום תורה הוא כעפרא דארעא [ובלע"ז הוא 'אפס'], אם כך אדם שמתקשה בלימוד התורה, אין לו שום תקוה?!?
*
אבל לכשזכיתי שרבינו הק' אחזני בידו, והוליך אותי במשעולי תורתו הנשגבה, ראיתי והנה בכל תחום שרבינו הק' מדבר עליו - נראה כאילו כל החיים תלויים רק בדבר זה, למשל 'צדקה', ישנם תורות שבהם נראה שמי שנותן צדקה כראוי הוא יכול להיות יהודי כשר, ומי שלא...
ואז הבנתי,
רבינו הק' לא בא בשביל לחזק אותי באיזה ענין כזה או אחר, רבינו הק' רוצה שאזכה לתכלית השלימות, תכלית השלימות בתורה בעיון, תכלית השלימות בתורה בבקיאות, תכלית השלימות בצדקה, תכלית השלימות בתפילה, וכן הלאה.
ולכן, כשרבינו מדבר על איזה ענין - הוא מדבר עליו בשיא שיא השלימות שבו, ורבינו משתמש בדברי מוסר חריפים ונוקבים, יותר מאשר כל הצדיקים [למשל, כשעיינתי בתורה רפ"ב, שהיא ידועה כשיחת התחזקות, שמתי לב עד כמה רבינו מנתץ בתורה הזו את גאוותי, עיי"ש].
ואם אני רואה איזה דיבור חריף מרבינו, אז זה לא אמור לשבור אותי, כי אני יודע מה רבינו רוצה ממני, ואני יודע מההתחזקות העצומה שרבינו נטע בי, ואדרבה, זה מראה לי עד כמה רבינו מאמין בי, ועד איזה דרגה אני מסוגל להגיע!!
וכשאני מרגיש שרבינו אומר לי שאם אני לומד שלא בעיון - אז זה מוסיף לי מידות רעות, אני לא נשבר מזה, אלא אדרבה, אני מתמלא בכיסופים וגעגועים לתכלית הנפלאה שרבינו הועיד עבורי!!!
נכון, דברי המוסר אכן כואבים, אבל אין כמו העונג שבכאב - - -
*
כך היא התחושה שלי,
אבל אני חוזר ואומר, שאם דבריי גרמו צער לאיזה יהודי, אני מתנצל באלף אלפי התנצלויות...


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved