Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

היכל מיוחד

דף הבית >> מאמרים ושיעורים >> היכל מיוחד
היכל שאין לאף אחד
דממה נמתחת לאורכו של ה"קלויז", הראשים מורכנים, טליתות מושפלות, וכולם מתנענעים, זוחלים, רועדים, קולו של הבעל תוקע מפלח את השקט, בשוועה שמרטיטה כל לב, בשמך יגילון כל היום וצדקתך ירומו, ורעם הקהל עונה לעומתו, בשמך יגילון וכו, וכולם נרטטים, נזכרים, קולו של רבינו חודר, מנענע, "בשמך יגילון כל היום" ר"ת בכיה.
*
בני ברק, תשע"ז
מספר דחפורים עצומי ממדים, מאיימים משהו, מובלים אל מרכז שיכון ויזניץ,היישר אל בית המדרש המרכזי, ושם למול מאות או אולי אלפי סקרנים, מבני הקריה הקדושה, החלו נוגסים בכתלי הבית מקדש מעט, עוד כותל נופל ועוד אחד, ועיני כולם עוקבות במרץ, ריח של היסטוריה מרחף בחלל האויר,עבר, הווה, ועתיד, מתערבלים יחדיו, מרובע גדול נמרח לאורך המדרכה, ועליו דימוי של הבית הגדול שיבנה, הדר שבהדר, ארמון של ממש, ועיני אנ"ש דשם הביטו בו בגאווה.
קבוצת יהודים הדורי שיבה, התקבצו שם באחת הפינות, מביטים גם הם בהיסטוריה שמתחוללת מול העינים, אבל עיני רוחם צופות אי שם לפני כמה עשורים, לכל האופק נראה רק חום, החול מלא את הכל, פה ושם זרוק מאהל בדואי,ולתוך זה בא איש אשר רוח בו, איש חיל, רב פעלים, האדמו"ר ה"אמרי חיים" מויזניץ זצ"ל, ומקים יש מאין, מכל הריק עושה פלא, ומקים מבצר של ממש, בית גדול ונפלא לתורה ועבודה, בית שהיווה נר זיכרון, לכל מה שהיה הרחק ברומניה, ועכשיו היה לשרפת אש, וכאן חי, פעל, ה"רבה" שלהם... שעות של התקשרות, טישים, חתונות, עברו פה, פיסות ארוכות של זיכרון מתוק... מתוק כל כך, עבר עליהם כאן, חלקים יפים טמונים בתוך כתלים אלו, ועכשיו, בתשע"ז, הכל נחרב, נעלם, והעיניים מתחילות לזלוג, הבכי מחניק את גרונם, מביטים בעוד כותל שנופל, עוד זיכרון שנעלם, עוד יבבה נפלטת.
יד אחד מהזקנים נמשכת, ילד קטן מנסה למשוך תשומת לב, "זיידי", זיידי", למה אתה בוכה? תסתכל שם בתמונה, שם, שם, תראה איזה ארמון יפה הולכים לבנות לנו, לא יהיה לאף אחד כזה "היכל", למה אתה בוכה? הסבא שולח את היד, אותה יד שנמשכה, מלטף את כיפתו של הנכד, מביט בו בעיניים טובות, אוהבות, וגם דומעות, זוכרות, ועם הכל מקוות... לארמון, להיכל שאין לאף אחד.
*
אומר רביה"ק בתורה קעה "עיקר מעלת הבכיה, הוא כשהיא מחמת שמחה וחדווה,וכו, וזה בכיה, הוא ר"ת, בשמך יגילון כל היום, שעיקר הבכיה, שתהיה מחמת שמחה בשמו יתברך," חושך מסביב, יהודי עומד בשדה, העצים מאהילים עליו מסביב, תמהים מעט, הוא פורש ידיים, בוכה, דומע, עד מתי, היכן הסוף, ה-ס-ו-ף, בוכה הוא, דמעותיו זולגות, כל כולו עטוף כאב, וקולו של רבינו מהדהד, "מחמת שמחה וחדווה".
ונפשו בשאלתו, מה היא השמחה, מה היא החדווה?!
ואז שרוולו נמשך, זיידי, זיידי, תסתכל שם, שם, תראה איזה ארמון הולכים לבנות, כזה היכל שאין לאף אחד!
ואז הבין, שלבכות מותר רק אם מאמין שיש תקווה, רק אם מתנגן בקרבו, עם כל הצער, הכאב, של עכשיו, עוד יבנה כזה היכל שאין לאף אחד...


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved