Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

הדור השלישי

דף הבית >> אודות ברסלב >> הדור השלישי
השושלת ממשיכה!
דור שלישי


תלמידי ר' נתן
ר' נחמן חזן מטולטשין (1884-1814). סבו של ר' נחמן היה חסיד של רבי נחמן. הוא נולד זמן קצר אחרי פטירת הרבי, ונקרא על שמו. לאחר שהתייתם בגיל צעיר מאוד, הוא גדל בבית דודו, שם פגש את ר' נתן בעת עלייתו של זה לרגל לארץ הקודש בשנת 1822 (ראה פרק 27). ר' נתן עצמו כה הרשים אותו שנחמן הצעיר החליט לדבוק בו. ואכן הוא נהיה לחסידו הקרוב ביותר של ר' נתן, ובסופו של דבר – למנהיג תנועת ברסלב. ר' נחמן היה החזן לתפילת מוסף בקיבוץ ברסלב באומן בראש השנה, ומכאן שם משפחתו "חזן". הוא התפלל בכוונה כזאת שהנאספים חשו שהוא "מרחף באוויר" בעת התפילה. להטו הגדול היה מקביל רק לצניעותו. למרות העובדה שהנהיג באותו הזמן את חסידות ברסלב, ר' נחמן לא חש שלא מכבודו לשרת אחרים. מיד אחרי גמר התפילה בבוקר, הוא היה נוטל את הדליים לשאוב מים לבית הכנסת. מאוחר יותר כאשר נשאל ר' נתן מי ינהיג את העדה לאחר פטירתו, הוא ציין עובדה זו "מי שנשא לי את הדליים של מים", בכדי לבטא את רצונו 
שיהיה זה ר' נחמן מטולטשין.
ר' נחמן פרסם את הכרך הראשון של "ליקוטי הלכות" לר' נתן עוד בחייו של המחבר. מאוחר יותר, ערך ופרסם את שבעת הכרכים הנותרים. למשך 18 שנה גר בטולטשין. אחרי פטירת ר' נתן, הוא עבר לברסלב כדי להמשיך את עבודתו שם. אחרי שמונה עשרה שנה בברסלב, עבר ר' נחמן לאומן, שם חי עוד שמונה עשרה שנה, כשהוא מכהן כשמש בבית הכנסת של ברסלב במקום. שינוי אחרון זה הביא את מוקד חסידות ברסלב לעבור אף היא לאומן. בנו של ר' נחמן היה ר' אברהם חזן.

רבי אברהם בער בן רבי יוסקה (נפטר בשנות ה1860). נכדו של רבי נחמן מבתו, אדל. רבי אברהם בער נשא לאשה אתמרים רייצה, בתו של משה חינקעס, אך התגרש ממנה בתחילת שנות הדיכוי.(ראה להלן) מאוחר יותר נשא לאשה את בתו של רבי בער, אחד מחסידיו הראשונים של רבי נחמן מטשערין. רבי בער היה עשיר מאוד, ורבי אברהם בער נקלט לתוך העסק המשפחתי ורווח לו עוד יותר. (קהילת ברסלב משלוש הערים טשעהרין-קרמנטשוג-מדוודיבקע היתה אמידה למדי ומבוססת היטב והרבתה לתמוך בפרויקטים שאותם יזם ר' נתן.) רבי אברהם בער נודע בשל אדיקותו הרבה ומעשי הצדקה הרבים שעשה. ר' אברהם בער ור' נחמן רבה של טשעהרין עמדו מאחורי היוזמה להעמיד את ר' אברהם שטרנהרץ כשליח ציבור בימים הנוראים.

ר' אפרים בר' נפתלי ויינברג (1800?1883-). בנו של ר' נפתלי (ראה לעיל). למרות שר' נפתלי עצמו היה בין החסידים הקרובים ביותר של ר' נחמן והיו לו חסידים משלו, בכל זאת שלח את ר' אפרים ללמוד חסידות ברסלב מר' נתן, שנהיה מחסידיו הקרובים. ר' אפרים שהה במחיצתו של ר' נתן זמן רב, ואחר-כך חיבר שני ספרים שדמו לספרי רבו. האחד נקרא "ליקוטי אבן" והולך בעקבות סגנון הספר "ליקוטי הלכות" בכך שהוא מסביר את ספרי הפוסקים לאור משנתו של רבי נחמן. הספר השני שחיבר נקרא "תפילות הבוקר", ספר תפילות המבוסס על תורתו של ר' נתן. ר' אפרים היה איש צנוע מאוד והוציא את שני ספריו בעילום שמו. ר' אפרים עבר לגור בקרמנטשוג, שם היה לסוחר תכשיטים מצליח ונהיה נאמן עוד יותר לה'. הרבה להתבודד ולהזיל דמעות בדוכניו בירידי תכשיטים שנערכו בערים שונות. הוא היה אמיד, ותמך כספית בפרויקטים של ר' נתן וסייע בידו כל אימת שנזדמן לאזור קרמנטשוג. ר' אפרים היה ידיד קרוב של בנו של ר' נתן, ר' יצחק (ראה לעיל), ושניהם הוערכו על-ידי ר' נתן.

ר' משה (ברסלבר) לוברסקי. אל ר' נתן פנתה לפנים אשה במצוקה שהתחננה בפניו שיברך אותה בילדים. שני בניה, ר' משה ור' זאב (זנוויל) לוברסקי, היו פרייה של ברכתו של ר' נתן. ה' משה היה מחסידיו הנלהבים ביותר של ר' נתן ודמות מובילה בברסלב אחרי ר' נתן. האמון שרחש ר' משה לר' נתן לא יתואר. פעם נשדד. במקום לחפש אחר הגנב, נכנס ר' משה לבית המדרש, נטל את "ליקוטי הלכות" של ר' נתן, ועיין בכתוב שם על גניבה. זמן קצר לאחר מכן, הושב לו רכושו. אחרי נישואיו, עבר ר' משה לטשעהרין, שם היה משוחח מדי יום עם ר' אברהם בער (ראה לעיל), נכדו של רבי נחמן וחסיד של ר' נתן, על משנתו של הרבי ור' נתן. באחת הפעמים שר' משה הגיע כהרגלו לשוחח עם ר' אברהם בער לא מצאו וחשב לסוב על עקבותיו. היה שם חותנו של ר' אברהם בער, ר' דוב (בער), שהיה מחסידיו של רבי נחמן, ביקש ר' דוב (בער) מר' משה: דבר עמי. ר' משה עמד ביראת כבוד ואמר: "מה אני יכול לומר לך על עבודת ה'? הרי אתה הכרת את הרבי עצמו!" השיב ר' בער: "האמן לי! מה שלמדת אתה מרבי נתן על רבנו, הוא יותר ממה שאני יודע על רבנו מהיכרותי עם רבנו עצמו.!"


רבי נחמן ב"ר צבי אריה גולדשטיין מטשעהרין תקפ"ה – תרנ"ד (1894-1825) 
הוא גדל בברסלב אצל אביו הגדול ר' צבי אריה שהיה בנו של ר' אהרן תלמידו של רבנו ורב בברסלב. לאחר פטירתו של אביו רבי צבי אריה כיהן רבי חיים כרב בברסלב, ואילו רבי נחמן נתמנה לכהן כרב בטשערין עוד לפני שנתו העשרים, ר' נחמן היה מכונה בפי כל בחיבה "דער טשערינער רב" (הרב מטשעהרין").
היה תלמיד חכם מופלג בעודו נער, בתחילת דרכו לא היה מקורב כל כך למוהרנ"ת, עד שפעם קרא לו מוהרנ"ת ואמר לו: "דע לך שבהחלט יתכן שרבנו השתמש עם זכות אבותיו להביא את סבך לכהן בברסלב - רק למענך"!
לאחר פטירתו של מוהרנ"ת, התחרט על שלא שאב ממנו מספיק, והשקיע עצמו בכתבי מוהרנ"ת, הוא ערך ליקוט הנקרא ליקוטי עצות המשולש המבוסס על ספרו של מוהרנ"ת "ליקוטי עצות" וספרו "ליקוטי הלכות". הרב מטשעהרין היה הראשון שהחל בכתיבת פירושים על תורות רבנו,ובכך תרם לפתוח אפיקים נרחבים גם בפני אנשים מן השורה. היה בקי נפלא וחיבר כעשרים חיבורים, חלק מתוכם ראו חסידי ברסלב רק בכתב יד טרם אבדו. חיבוריו הנותרים החשובים ביותר כוללים את החיבור על ליקוטי מוהר"ן, לחיבור זה קרא "פרפראות לחכמה" ; רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות של רבנו, ומראה מקומות על ספר המידות. לא ניתן שלא להתפעל מגאונותו העצומה בתורה העולה מספריו. הוא גם ליקט את "לשון חסידים" ו"דרך חסידים"; תורות תלמידי הבעש"ט ותורות תלמידי המגיד ערוכים לפי נושאים על סדר הא"ב. מקובל כי את שני הספרים האחרונים ערך כתוצאה מרדיפות והשמצות חסרי שחר על חסידי ברסלב, בחיבורו הוא מצטט את גדולי תלמידי הבעש"ט וגדולי תלמידי המגיד המתייחסים לאותם נושאים שרבנו מתייחס אליהם וניתן לראות את הדמיון הרב שבין דברי תורותיהם לדברי תורות רבנו. כמו כן ליקט תורות על הזוהר (על דרך של לשון חסידים) אך כתב היד אבד.
מלבד גאונותו המופלאה גם נודע כמתמיד עצום. נוהג היה ללמוד פעמים רבות במשך כל הלילה. בהיותו רבה של טשעהרין, הזמינו אותו תמיד אנשי המקום לחתונות, אולם בדרך כלל לא הופיע והיה מנצל את אותו הלילה ללימוד תורה, פעם אחת החליט משמשו לא להעביר לו הזמנה לחתונה בידעו שבכל מקרה הרב לא הולך לחתונות, כשנודע לו הדבר, הקפיד הרב מאוד על משמשו וכך אמר לו: "כל פעם שיש חתונה בעיר ואני לא הולך, אני לומד כל הלילה, זאת מכיוון שאם הייתי הולך לחתונה, בלאו הכי לא הייתי ישן כל הלילה, עכשיו שלא נתת לי את ההזמנה מנעת ממני לילה שלם של לימוד!” 
לאחר שחיבר את ספרו "יקרא דשבתא" העוסק בקדושת השבת לאור התורות בליקוטי מוהר"ן אמר הרב מטשעהרין שהוא כבר לא מסוגל לישון בשבת. כי הרי נאמר "ושמרו בני ישראל את השבת" ושומר שישן מועל בתפקידו.
מלבד "יקרא דשבתא" הוא גם חיבר ספר "זמרת הארץ" העוסק בקדושת ארץ ישראל לאור תורות ליקוט מוהר"ן, וכן ספר "ירח האיתנים" על חודש תשרי, ואף הוא בנוי על תורות ליקוטי מוהר"ן.
הרב מטשעהרין היה צעיר מרבי נחמן מטולטשין. חסידי ברסלב החשיבו אותו מאד וכבדו אותו, למרות זאת כשהיה מגיע ל"קיבוץ" ראש השנה באומן, לא הסכים לשום גינוני כבוד: "באומן כולם שווים", היה אומר, "כשאני נוסע לקיבוץ של ראש השנה אני משאיר מאחרי את השררה והרבנות" 
בערב ראש השנה היה סובב ומביט בפניהם של חסידי ברסלב שהיו באים לקיבוץ באומרו שזהו ראיית פני הצדיק בימינו לאחר פטירת הרבי (התבוננות במכלול התלמידים הקשורים אליו מבטאים את פני הצדיק).
יש לציין כי ר' נחמן מטולטשין שהיה מתגורר באומן העריץ מאוד את הרב מטשעהרין ולא רצה לומר תורה בפניו מחמת הכבוד הרב שרחש כלפיו. אולם הרב מטשעהרין היה אומר כי בשבילו לשמוע את הר' נחמן מטולטשין הוא פירוש על הליקוטי מוהר"ן! (שיח שרפי קודש). הוא היה ממתין בחוץ עד שר' נחמן החל במסירת השיעור ואז היה 'מתגנב' ומאזין לשיעורו בשקיקה.
+ שלח משוב


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש ניסן תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved