Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542
Search
  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 
 

הדור החמישי

דף הבית >> אודות ברסלב >> הדור החמישי
השושלת ממשיכה ! 
דור חמישי 
רבי אליהו חיים רוזין – (תרנ"ט – תשד"מ).
 
מייסד וראש ישיבת ברסלב בירושלים. ר' אליהו חיים נולד בפולטוסק, בפולין, והתייתם בילדותו. בגיל חמש נשלח ללמוד תורה הרחק מהבית. כיון שהצטיין בלימודיו, הוא נתקבל לישיבת לומז'ה המפורסמת בהיותו רק בן שתים-עשרה. שם מצא ספרון "תיקון הכללי" ונפגש עם חסיד ברסלב ששכנע אותו לנסוע לאומן. לאומן הגיע בשנת תרע"ד, ומאוד התרשם מכך שחסיד רבי נחמן, למרות שהם ללא ספק חסידים, הם מקפידים מאוד לקיים את ה"שולחן ערוך" ללא כל התחכמות, דבר זה היה בשבילו בגדר חידוש.
בעודו באומן שמע שרבינו אמר: "עבודת ה' הרוחנית הקשה ביותר קלה בהרבה מקיום עסקה גשמית פשוטה" כיון שלא ירד לשורשו של הדבר, הוא ביקש הסבר מאת ר' אברהם חזן, מנהיגם של חסידי ברסלב באותם ימים, אשר השיב לו בפשטות: "ההתבודדות היא עבודת ה' הרוחנית הגדולה ביותר שאפשר לקיים, כל הדרוש הוא לדבר בפה. אפילו להרוויח סכום כסף קטן דורש מאמץ רב יותר מזה". מאז, נשאר ר' אליהו חיים באומן תחת הדרכתו של ר' אברה חזן.
הוא נשאר תושב אומן למשך עשרים ושתים שנה ופעל להבטיח את הישרדותם של חסיד ברסלב באומן ובסביבתה בעת הרעב שפשט באוקראינה בשנת תרצ"ג. הוא ארגן משלוחי מזון ממוסקבה לאומן. הוא פנה גם לוועד החלוקה המשותף (הג'וינט) לסיוע, צעד שהוביל למעצרו בידי הנקוו"ד (קודמם של הקג"ב) בחורף תרצ"ו כשגם הוא וגם ר' לוי יצחק בנדר הואשמו ביצירת מגע עם ארגוני חוץ. הם נכלאו, "הועמדו לדין" והיו בסכנת גזר דין מות. אולם ה' היה עמם, ועניינם הופקד ביד פקיד יהודי במשרד המשפטים בקייב. פקיד זה היה בן לחסיד ברסלב, כשאביו הבחין שהוא נמשך לתנועת הקומוניזם, אמר לו ראה כאשר יבואו לפניך יהודים ובפרט חסידי ברסלב תשתדל בכל יכולתך לעזור להם. כעת התאפשר לו לקיים את דברי אביו, הפקיד הביא לחנינתם הסופית, הם הורשו לשוב לביתם, אך הושמו ב"מעצר עיר", ונאסר עליהם לעזוב את אומן. 

למרות זאת, שב ר' אליהו חיים מיד למוסקבה, הוא כבר הגיש בקשת הגירה לארץ ישראל לפני מאסרו, כך שבשובו הוא מצא שאשרת היציאה שלו כבר ממתינה לו. ר' אליהו חיים נמלט לירושלים, והגיע לשם בערב חג השבועות תרצ"ו. הוא עבר להתגורר בשכונת מאה שערים בירושלים החדשה" והקים בעיר העתיקה את ישיבת ברסלב. בשנת תשי"ג יזם ר' אליהו חיים את בנייתו של מה שהיום הוא בית הכנסת והישיבה של ברסלב ברח' מאה שערים בירושלים. על כך, הוא הושם ללעג אפילו על ידי אחדים מברסלב הבכירים. "עבור מי אתה בונה בית כנסת כה גדול" הוא נשאל " באותה שנה היו בכל ארץ ישראל, אולי מאה וחמישים חסידי ברסלב בלבד). היום כעבור חמישים שנה כמעט בארץ, אין עוד מקום לערער על הסתכלותו לעתיד בית הכנסת למרות גודלו, אינו גדול דיו להכיל את המוני חסידי ברסלב בדורנו. 
ר' אליהו חיים שימש כתובת לשבורי לב. כל מי שלבו כבד עליו בא לשוחח עמו, ויצא מפניו מעודד ושמח. לא שהבעיות נעלמו לפתע, אדרבה הן נותרו והיו אמתיות, אך בעזרת מוחו החריף של ר' אליהו חיים ולבו הרחום, נותחו כל הלחצים והדאגות הנלווים, וכל הגורמים המיותרים הוסרו. עתה, כל מה שהי צורך לו לאדם להתמודד עמו היה בנקודה המרכזית אשר בה התמקדה הבעיה ואשר באמצעותה יוכל לשפר את מצבו. הוא היה אומר תמיד, בחיוך רחב: "בתורה חמשה ספרים. ל'שולחן ערוך' ארבעה כרכים. מה קרה לכרך החמישי? זה מקביל לשכל של האדם עצמו, לדעת היכן ליישם את ידיעותיו."

ר' אליהו חיים היה שרוי תמיד בשמחה פנימית. לרמת היישוב הדעת שלו לא היה תקדים. כיון שגופו נחלש על ידי מחלת הטיפוס ושאר המחלות שסבל מהם בשנותיו הצעירות, הוא היה חלש למדי לקראת סוף חייו. אולם, כחסיד ברסלב של אמת, לא דילג על הקימה בלילה ואמירת "תיקון חצות" וקיום פרקי התבודדות, כאשר נשאל כיצד מצא את הכוח לעסוק בעבודת ה' מסוג זה, השיב: "כשמתרגלים לדבר בצעירותך, אתה עושה אותו בצורה אוטומטית גם אחרי שנים רבות כל כך". הוא לימד אותנו שוב ושוב, שלא לעשות דבר ללא התבודדות. בשנתו האחרונה, כאשר שכב רוב הזמן על מטתו, אמר: "מה הייתי יכול לעשות עתה, לולי עצת ההתבודדות של רבנו!". 
רבי לוי יצחק בנדר – (תרנ"ז - תשמ"ט).
 בהגיעו לאומן בשנת תרע"ה היה ר' לוי יצחק לתלמידו המובהק של ר' אברהם חזן מטולטשין. למרות שרבו נפטר, לאחר שלוש שנים מעת בואו, ומלחמת העולם הראשונה הגיעה לקיצה, הוא נשאר באומן שהיה אז מרכז חסידות ברסלב למעשה בעשרים השנים הבאות, בקירוב. לא עבר זמן רב והוכרו מידותיו המיוחדות של ר' לוי יצחק, ובגיל שלושים הוא התמנה לשליח ציבור לתפילת שחרית בראש השנה באומן. מוקדם בחורף תרצ"ו נכלאו הוא ור' אליהו חיים רוזין באוקראינה כ"יסודות חתרניים" עקב הפצת יהדות במסירות נפש. כשזכה בחנינה מותנית לאחר שכבר נגזר דינו למות, נמלט ר' לוי יצחק. הוא נס מעיר לעיר, ולא נשאר זמן רב במקום כלשהו, את השנים של מלחמת העולם השנייה עשה בסיביר, ואחרי –כן היגר לפולין. לבסוף, בשנת תש"ט הגיע לארץ ישראל. ר' לוי יצחק הוכר כראש עדת חסידי ברסלב בירושלים עד לפטירתו. חסידי ברסלב רבים קיבלו אותו כמדריכם הרוחני, במיוחד בעלי התשובה שהצטרפו בהמוניהם לחסידי רבנו בעשרים שנה האחרונות. 
תכנית הלימודים האישית של ר' לוי יצחק נהייתה לאגדה. הוא התמסר לדבקות במשנת רבנו.
התמדתו באימוץ המעשי של עצתו של הרבי לומר "תיקון חצות" ולקיים פרקי התבודדות גם היא הדהימה רבים. למשך כשבעים וחמש שנים לא החסיר אף לילה של עריכת "תיקון חצות". אולם, כאשר נשאל: "איזה מהישגיך הוא היקר ביותר בעיניך ? איזה אתה עומד להציג בפני בית הדין של מעלה?" השיב ר' לוי יצחק בפשטות ובדרך ברסלבית טיפוסית: "שלושים שנה התגוררתי ברוסיה, ועודני מאמין באלוקים!"
נפטר בירושלים ביום כ"ב תמוז תשמ"ט במעמד מאות מחסידי ברסלב בשאגת "שמע ישראל".
קורות חייו הועלו על ספר הקרוי "איש חסידיך" בהוצאת חתנו ר' מרדכי לסקר שליט"א, ונכתב על ידי הסופר של חסידי ברסלב, ר' בצלאל פרידמן שיחי'.
+ שלח משוב


 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש אייר תשע''ז

 
בניית אתרים - סייטד
© Breslov Research Institute· All Rights Reserved