ספרי נחלת צבי
ספרי ברסלב בשפה שלך



 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש סיון תשע''ז

  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 

גלות ונחמה

דף הבית >> מאמרי הגות >> גלות ונחמה

מאמר על גלות ונחמה

 

 

למה היה הגלות, האם זה עונש? כיצד יש לנו תקווה לשוב אל ה'?

 

 

האר"י הקדוש כותב בכוונות התפילה על המלים 'והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ' וכו' "שבכל מקום בעולם שאחד מישראל נדחה לשם בגלות בארבע כנפות הארץ, נחשב כאילו כל ישראל גלו לשם. ועל ידי זה מברר ניצוצות משם, ועל ידי זה באים לארץ ישראל."

 

ר' נתן שואל כיצד ניתן להבין זאת, שכל אחד מישראל נחשב כאילו גלו כל ישראל לשם ועל ידי הניצוצות שהוא מברר משם על ידי זה באים לארץ ישראל, הלוא יש יהודים שגלו למקומות רחוקים (ר' נתן מביא דוגמא מזמנו במדינות מוסקבה, כיום זה בברזיל, בדרום אמריקה, דרום אפריקה ועוד שנפוצו לשם יהודים מתי מספר והם כה רחוקים מיהדות, חלקם בקושי יודעים את דבר יהדותם, ואין להאריך בכך כדי שלא לקטרג על עם ישראל אולם כיצד ניתן להבין שיהודי זה נחשב כאילו הוא כל עם ישראל וכאשר הוא יברר את הניצוצות משם על ידי זה ישובו לארץ ישראל??

 

כדי לענות על שאלה זו, עומד רבי נתן על מבוכה אחרת ותשובתו מהווה הסבר יסודי לדברי האר"י הקדוש.

 

ידוע שהקדוש ברוך הוא הגלה אותנו מארץ ישראל כיון שחטאנו ולא נהגנו כראוי בארץ ישראל שהיא הארץ הקדושה. לכן הגלה אותנו הקדוש ברוך הוא לבין העמים עד שנשוב בתשובה ואז הוא ישלח לנו את גואל צדקנו שישיב אותנו לארץ ישראל, אולם נשאלת השאלה הרי לא יתכן לומר שהקב"ה רוצה חלילה לנקום בנו ורק להעניש אותנו,לא זאת המטרה, המטרה היא כדי שנשוב אליו כפי שהפסוק אומר ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת וכו'.. אולם כיצד ישנה תקווה שנבקש את ה' בגלות ונשוב אל ה', והלוא בארץ ישראל שהיא ארץ קדושה והשראת השכינה לא בקשנו אותו וכיון שלא זכינו לעמוד בקדושה ונכשלנו בחטא הוגלינו, כיצד אם כן נוכל לעמוד בגלות בניסיונות העצומים שישנם בארצות הטומאה, ולבקש את ה'?

 

עונה רבי נתן, עניין זה הוא מסתרי פלאות הבורא, שבדורות הללו עוברים האנשים ניסיונות כה קשים ואנשים נופלים לתהומות החטא, עד שנדמה לאנשים שאין להם כל תקווה. אולם הם אינם יודעים כי לעתים דווקא כאשר האדם מתרחק הוא יכול להועיל כביכול לתוכנית הבריאה יותר מאשר צדיקים גבוהים.

 

מלמד רבי נתן:

"אבל באמת כל זה הוא נפלאות תמים דעים. והם מסתרי פלאותיו, וזהו בחינת כל הירידות והנפילות העוברים על כל אחד מישראל לפי בחינתו ומדרגתו עד שיש הרבה שנפלו עד עמקי תהום תחתיות. אשר נדמה להם כי אפס תקווה חס ושלום. בפרט עכשיו בסוף הגלות באחרית הימים האלה בעוקבא דמשיחא כאשר יודע כל אחד בנפשו נגעי לבבו ומכאוביו. ואף על פי כן סוף כל סוף כולם יתתקנו ולא יהיה נאבד שום אחד מהם. כי השם יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. כי באמת יש לפעמים שדייקא כשהאדם מגיע למקום נמוך ורחוק מהקדושה מאוד מאוד. שם דייקא יתעורר בהתעוררות גדול להשם יתברך וכמו שדברנו מזה בתחילת הדרוש הזה למעלה כנ"ל."

 

באשר לשורש הדברים לסיבת הגלות, אומר רבי נתן, שיש לכך הרבה טעמים ורמזים, חלק מהסיבה ניתן לפרש בשני אופנים: כאשר עם ישראל היו בארץ ישראל, הקב"ה הראה לעם ישראל חיבה גבוהה ביותר, ועם ישראל חשו כה קרובים שלא בקשוהו יותר. במקביל, כוחות הסטרא אחרא לא שקטו על שמריהם ועמלו להחטיא את עם ישראל, הסבר זה מסביר רש"י על הפסוק (שיר השירים ו') "הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני" שמרוב חיבה שהראה להם בבית המקדש הראשון על ידי זה מרדו בו. באופן אחר ניתן לומר שמחמת שהיו כל כך קרובים להשם, כל חטא ולו הקל ביותר נחשב לחמור ביותר, ומאחר שהם חטאו, הם אפשרו בכך לכוחות הסטרא אחרא להסיתם לחטא כפי שחז"ל למדו אותנו עבירה גוררת עבירה, עד שחטאם גבר כל כך. כך גם מצינו באשה הצורפית שהייתה אישה צדיקה ואולם כאשר אליהו הנביא בא לבקרה נפטר בנה. האישה פנתה לאליהו ואמרה לו: "כי באת אלי להזכיר עוני" כלומר למרות שאני צדקנית אבל כאשר הנך נמצא כאן, כלפיך, הנני נחשבת לרשעית. ואותו הרעיון קיים גם בכללות עם ישראל, כאשר הם חטאו בארץ ישראל החטא נחשב לחמור מאוד, ועם ישראל הורחק מארצו והוגלה לבין האומות.

 

כאשר עם ישראל הוגלה, הוא הבחין בעוצמת הריחוק מהשם, ואז הרצון לחיפוש התעורר ביתר שאת, בנוסף לכך, עובדת היותם רחוקים מהשראת השכינה ומהקדושה, מהווה זכות גדולה לכל מעשה טוב שהם עושים ולו הקטן ביותר, באותה מידה שכאשר עם ישראל היה על אדמתו וקרוב להשראת השכינה שכל חטא ולו הקטן ביותר נחשב לחטא חָמוּר, באותה מידה כאשר הם גלו והתרחקו ממקור הקדושה והשראת השכינה, כל מעשה טוב ולו הקטן ביותר, גם אם הוא לא נעשה בשלימות, נחשב לעצום לאין ערוך, בעקבות זאת הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו ויושיע אותנו.

 

מכאן מעתיק רבי נתן את רעיון הגלות והגאולה מהמודל הכללי למישור הפרטי:

כך הוא מצבם של כל אלו שרוצים להתקרב לבורא והם נכשלים ונופלים מהיעד הרוחני שהציבו לעצמם, בדרך כלל הם מתדרדרים יותר ויותר, לכאורה נראה שאין לכך מעצור, האם באמת אין סיכוי לאחד שמתדרדר לתפוס את עצמו, יתירה מכך, חכמינו אמרו: "הבא ליטמא פותחין לו" כלומר למען חופש הבחירה המוחלט והאמיתי אין מונעים מהאדם המבקש בכל תוקף לחטוא, את האפשרות לבצע את מעשהו. אם כן כאשר האדם חוטא במעט, פותחים לו פתח של טומאה והדבר פועל כשרשרת כישלונות, ובאין מעצור הוא עלול להגיע עד המדרון, האם אין תקווה לאותו אדם?

 

התשובה היא, שישנה הבטחה של הבורא כי לא ידח ממנו נידח, סוף כל סוף הקב"ה מבטיח שכולם יזכו לתיקון שלהם, לכן הקב"ה מזמין לכל אדם אין ספור הזדמנויות שבהם הוא יכול גם למצוא את הדרך לשוב. ובדיוק כמו שראינו בדוגמא של גלות עם ישראל בכללותו, שכאשר הם גולים והם חשים מרוחקים, עובדה זו מעוררת אותם לשוב ולבקש את קרבת הא-ל (כמו שכתוב ובקשתם משםאת ה' אלוקיך), ובנוסף כל מעשה טוב, במצב מרוחק כל כך מהקדושה נחשב לחשוב עשרת מונים, באותה מידה גם בנוגע לפרט, כאשר האדם קרוב יחסית לבורא והוא חוטא, החטא נחשב לחמור, והוא מורחק ממקור הקדושה בדומה לעם ישראל שהורחק מארצו, דווקא אז הוא יחוש בריחוק העצום מהקדושה ובלבו יתעוררו געגועים עזים לשוב אל הקדושה, בנוסף לכך, כל מעשה טוב שהוא עושה במצב מרוחק כל כך נחשב לנעלה ביותר, לכן, השם שחפץ לזכות את עם ישראל כולו, מזמין לכל אדם מעשה זכות המתאים למצב שלו, וזה הניסיון והבחירה שלו, אם האדם יעמוד בניסיון ויזכור את הבורא, ויזהה את הרמזים שה' שולח לו ויתעורר לשוב אל ה', הוא יוכל לשוב בנקל, כי לפי המקום הרחוק שהוא נמצא בו הוא יכול לזכות בפעולה קטנה לגרום לה' נחת רוח ועונג שלא היה זוכה לכך במקום קדוש ביותר. מכיון שכאשר הקב"ה מקבל נחת רוח רוחני מאנשים רחוקים ושפלים זה חשוב בעיניו יותר מכול! כפי שחז"ל אומרים" "כאשר יתרו שהיה רחוק מהקדושה בא להתגייר ואמר 'עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים' אז התעלה שמו של הקב"ה מאוד בכל העולמות."

 

זהו הסוד של גלות עם ישראל בכלל, ובפרטיות, הנפילות הרוחניות וההתרחקות הפרטית של כל אחד, שזה עיקר הגלות (שגורמת לגלות הכללית). כאשר האדם נופל לתהומות החטא, ה' מזמין לו שם איזה שהוא הזדמנות לעשות נחת רוח לה', שגם צדיק גדול אינו זוכה לכך. ואם הוא מתגבר שם לשוב אל ה', הוא מעלה עמו ניצוצות קדושות שנפלו משנים קדמוניות הרבה לעמקי הקליפות והטומאה, שאין מי שירצה להגיע למצבים שפלים כאלו. לכן, הצדיקים שמשתדלים תמיד לעשות רצון הבורא, אינם מעוניינים להגיע למצבים כאלו. אולם אדם שנכשל בחטא, וכשל בעוונו עד שנפל חלילה וכבר הגיע למצבים אלו, כאשר הוא נזכר בבורא ועושה פעולה כלשהיא ולו פשוטה ביותר, לעבוד את הבורא ממקום שהוא שם. הניצוצות הקדושות דבקים בו והוא מעלה אותם בפעולתו הפשוטה! בכך הוא גורם לה' נחת רוח עצומה.

 

 

זהו גם ההסבר לדברי האר"י הקדוש אודות היהודים הנידחים בארבע כנפות הארץ שיש לראות בכל אחד מהם כמייצג את כל עם ישראל. כי בכל מקום שרחוק מיהודים, ויהודי נידח לשם ישנם שם ניצוצות. "כי יש שם ניצוצות מאלפים שנים שמונחים שם בגלות וצער גדול מאד, שאם היו מריחים שם ריח של קדושה יהודית כלשהיא היו מחיים עצמם מאוד". לכן, מיד כאשר מגיע יהודי למקום מרוחק מקדושה, אפילו אם הוא יהודי מרוחק מאוד, אפילו פושעי ישראל! (שהרי עם כל זאת שחטא, ישראל הוא, כי נקרא פושעי ישראל, השווה ליקו"מ תורה י"ז) למרות הכול שם ישראל נקרא עליו. מיד כאשר הניצוצות הקדושים מריחים ריח של יהדות, הם מתעוררים ונדבקים ביהודי. למרות שהם לא יכולים עדיין לעלות ולקבל את התיקון שלהם. שכן, אדם רחוק כזה וודאי אינו יכול להעלות ניצוצות. יתירה מכך, להפך, הניצוצות השקועים כל כך בטומאה גורמים לרוב שהאדם נופל על ידם יותר. בכל זאת, בכך שיהודי זה מרוחק ככל שרק יהיה, מחזיק את עצמו בקדושת ישראל, ולו בפעולה הפשוטה שהוא שומר אמונים ליהדותו ואינו בוגד ביהדותו, ושומר על קדושת שמו כישראל. יש לבורא תענוג ושעשוע גדול מכך. ובסופו של דבר ישוב אותו יהודי מריחוקו, ובסופו של דבר גם לחלץ את אותם ניצוצות מעמקי השבי של הקליפות, ולתקן בכך את כל חטאיו, כי אותם ניצוצות עלו רק בזכותו, ושום אדם אחר לא היה יכול לעשות זאת, כפי שהזכרנו שהצדיקים אינם מעוניינים לרדת לתהומות חטא כאלו לתקן את הניצוצות, ורק הוא הנחות, הצליח בסופו של דבר לחלץ את אותם ניצוצות מעמקי השבי של הקליפות!!!

 

רבי נתן מוסיף שהעיקר הוא שאדם יתקרב לצדיקים הגדולים שיש בכוחם להעלות את אותם אנשים מתהומות החטא ולהשיבם בתשובה. את הדיון הוא מסכם בלשונו הזהב:

"והעיקר הוא על ידי כוח הצדיק הגדול האמיתי שיש לו כוח להעלות כל אלו האנשים עם הניצוצות שהדבקו בהם מכל המקומות הנמוכים אפילו מעמקי עמקי תהום תחתיות. אפילו מִיְוֵן מצולה ואין מעמד. ועל כן כל זמן שהאדם משתדל ומחפש ומבקש להתקרב לצדיקי אמת יש לו תקווה לעולם יהיה איך שיהיה. אפילו אם נפל מאד אלפים ורבבות פעמים. כי בכוח הצדיק יכול להיות שעל ידי דבר אחד ונחת רוח אחד שיעשה להשם יתברך במקומו הרחוק כזה יתקן הכול ויעלה עמו כל הניצוצות ממקומות כאלו. מה שלא היו יכולים לעלות על ידי שום אדם אחר וכנ"ל.... ועוד יש בזה דברים הרבה. ודי בזה למסתכל על האמת לרחם על עצמו לשוב להשם יתברך מכל מקום שהוא. כי חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם:"

(על פי ליקוטי הלכות, אורח חיים, ברכת הריח ד' אות מה)

לראות את הדברים בלשונו של רבי נתן לחץ כאן

 

לסיום, מה מתאים יותר מהפסוק שאנו מסיימים בו את מגילת איכה "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם". במהרה בימינו אמן!

 

                        אודות ספרי נחלת צבי

נחלת צבי הוא מכון ספרים שמוציא לאור ומדפיס ספרי ברלסב רבים. עד כה הדפסנו יותר ממאה ספרי ברסלב. 
היחודיות שלנו שאנו מדפיסים ספרי ברסלב שמתאימים לכל הרמות.
באתר שלנו אפשר לרכוש און ליין את כל הספרים שהוצאנו והדפסנו, בכל מה שקשור לספרי רבי נחמן מברסלב.
                                                                                                                      
    

לרכישת ספרים בטלפון ולכל נושא הקשור למכון ספרי נחלת צבי

 
 Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542

© Breslov Research Institute 2010· All Rights Reserved