ספרי נחלת צבי
ספרי ברסלב בשפה שלך



 


סדר הלימוד היומי של חסידי ברסלב כולל זמני היום לאופק ירושלים >> 
 חודש סיון תשע''ז

  השאירו פרטים ואחד מנציגינו
  יצור עמכם קשר בהקדם
 

אסתר מתוך הספר

דף הבית >> פרקים מתוך הספרים עברית >> אסתר מתוך הספר
​פרק א
          ל מ ה   ל ק ו נ ן
ויהי בימי אחשורוש – "וי – הי! – הוי לנו!" (ראה מגילה יא ע"א; אסתר רבה, מבוא:יא).
            לכולנו ימים טובים, כאשר מתנהלת כשורה היהודיות שלנו ונהיר לנו שהקב"ה מסייע בידינו לאורך דרכנו.
ולכולנו יש ימים שהם, לפי סברתנו, רעים, כשהרגשתנו היא כאילו הקב"ה דוחה אותנו, שהקשיים שאנו נתקלים בהם הם דרכו לחסום את דרכנו. כאילו מאמצינו לקראת היהודיות אין להם בעיניו כל משמעות (ליקוטי מוהר"ן I, לג:א-ג).
אולם, הרע הזה הוא בעצם טוב.
זוהי דרך ה' לעדן את כוונותינו, לעורר את תשוקתנו ללכת בדרכו. כיון שאנו זקוקים להחלטיות לוהטת כדי לעבור את האתגרים שהוא מציב בדרכנו (ליקוטי מוהר"ן I, סו:ד).
ולפעמים הפיתוי הוא ה"רע". הרגשתנו כאילו הקב"ה מרחיק אותנו. כאילו הוא אומר לנו: "לך והיה נוכרי! בין כך ובין כך לעולם לא תהיה יהודי טוב!" (שיחות הר"נ מס' 7, 69).
חס וחלילה! זאת איננה כוונתו של ה'. ה' לא היה דוחה הצידה יהודי כלשהו. בעניין הוא, שנשמותינו כה מזוהמות לפעמים, שהצדק מחייב שישים מחשבות כאלה בדרכנו (ליקוטי מוהר"ן I, קטו).
אך בימיו של אחשוורוש, לפני שלמדנו כולנו את הלקח הזה, חשבנו שבאמת לא רצה אותנו הקב"ה. לכן נכחנו באורגיה, ולא עמדנו בפיתוי. ראה ה' שהיינו ראויים עדיין ליום הטוב שתכנן לתת לנו, ולכן שלח אלינו את המן לתת לנו יום "רע" באמת.
וגזרת ההשמדה מבית מדרשו של המן היתה רעה באמת – אך רק אם כך רואים אותה. שהרי במקום להתייאש, בקשנו את ה', כיון שקם מרדכי הצדיק להורות לנו את הדרך.
אם כן, הכל תלוי בנקודת ראותנו – האם אנו מבחינים בסיבה לאזור אומץ או להתכסות ייאוש? ואם מתייאשים, הרי נהפך סדרן של שלוש האותיות הראשונות בשם ה' – מ-י-ה-ו ל-הוי! (זהר III, עד ב'; ליקוטי מוהר"ן II, פב). 
ולכן אנו מצטערים. ה'! ה'! הורה לנו את דרכנו אל הצדיק שיתן לנו את נקודות-הראות הנכונות. הענק לנו את אומץ-הלב לבקש אותך למרות המחשבות שהשתלת בדרכנו!  
*
 
 
 
 
 
•           א י – ש פ י ו ת
הוא אחשורוש – אחיו של העומד בראש (עפ"י מגילה יא ע"א). הוא אחשורוש המולך מהודו עד כוש – על כל העולם כולו (שם).
            אי-שפיות! טירוף!
            אך איננו רואים אותו עוד.
            הטירוף המוחלט!
            ובכל זאת צריך להסתכל.
בעצם, אנו מחשיבים כ"נורמלי" את המצב כפי שהוא. הרעיון – האשליה – כאילו אחד מאתנו "טוב" מהאחר, או עצם הרעיון שאפשר להשוות בינינו. האם אפשר לומר שטוב המבוגר מהילד, או שכשרונותיו הא-להיים בשל האדם בני השוואה הם לכשרונותיו הא-להיים של אחר? למה הדבר דומה? להשוואת שני צבעים או שני פרות – הם טוב הכחול מן הביז', האם השזיפים טובים מן האגסים?
            אך בעצם ריחוקנו מאת ה', בתחושתנו שאנו מופרדים ממנו, אנו חשים ריק פנימי, אובדן עצמיות. על-כן, באה השאלה הפנימית "מי אני?" על תשובתה: "אני טוב ממנו" או "אינני כזה." ואיננו נעצרים כדי לתמוה כמה אנו מנותקים אם אנו חושבים בצורה כה בלתי-שפויה.
            הרי המן היה ממש כלומניק, חדל-אישים. בעבר שימש כספר הכפר וכבלן בבית מרחץ (מגילה טז ע"א). אך בהיותו מנופח מחוץ לכל פרופורציה על-ידי אחשוורוש, הוא ניסה להדחיק את תחושות הנחיתות שלו.
            ה"המן" של הנשמה מקורו בריק – תחום הקיום שהקב"ה "פינה" אותו. על-כן, כל אימת שניכנס לריק, נרגיש כאילו איננו כלום ונחוש צורך לפצות את עצמנו על-ידי התפארות. ולפעמים אנו ממלאים את הריק הפנימי בגאווה שגויה על-ידי "ההשתחויה להמן", על-ידי האלהת מה שנתפס כאיכותו המשופרת של אחר (ליקוטי הלכות, תפילין ו:כג).
            לכן, יומרותיו של אחשוורוש חודרות לכל מקום. הוא מולך לא רק מהודו ועד כוש, אלא מ"הודו", המאופיין על-ידי ההוד, ל"כוש", הנחות. שהרי כאשר אנו "חיים" ב"הודו", טובים אנו יותר מבחינה חיצונית – בזכות כישורינו או רכושנו. וכאשר "חיים" ב"כוש", אנו נחותים מבחינה חיצונית – בזכות העדר כישורים או היעדר רכוש. אולם, ללא קשר למקום "מגורינו", אנו ללא מתחרה – בזהות היותנו עצמנו. ולהחשיב זה את זה כ"טוב יותר" או כ"נחות" הוא טירוף ושלילת עצמנו (ליקוטי הלכות, ערלה ה:טז).
            אך כדי להשתחרר מאי-השפיות ומהטירוף הללו ולצאת מן הריק, אנו זקוקים ל"מרדכי הצדיק" להורות לנו את הדרך. כיון שגילם מרדכי הצדיק את הגדולה, לא גדולה חיצונית כי אם גדולה שנבעה מענוותנותו. כיון שהוא הכיר את סוד ענוות האמת, הוא לא נאלץ לפאר את עצמו (שיחות הר"נ מס' 140). והוא מורה לנו כיצד לאפשר לה' את הכניסה, לצאת מן הריק ולגלות את עצמנו.
            ואז אין לנו כל צורך להשוות את עצמנו לאחרים. אנו אפילו מושפלים בפני עצמנו (ליקוטי מוהר"ן I, יד:ה; שם, עט). כיון שאז ברור לנו כי עצמנו איננו חפץ מחפצינו שנוכל להשוות אותו עם עצמו של אחר – הוא עצמנו, תמציתנו, ניצוצנו הנצחי, עצמנו הא-להי (שם, כב:ה; ראה המעבר על הגשר הצר, פרק יז).
            לכן, בפורים נוהגים להחליף זה עם זה מנות מזון כדי להראות שכולנו שווים זה לזה. גם למי שאינו לו נותנים, כדי שגם הם ידעו כי שווים הם לאחרים.
 
•           כ ס   כ ו ח   ה ר צ ו ן
כיון שלא נולד למלכות, שיחד אחשוורוש אנשים בדרכו ואף "קנה את כס המלכות". אולם אז הבחין בכך שאינו יכול לשבת על כס מלכותו של המלך שלמה (שנשדד בראשית ימי הגלות), ולכן צוה לבנות חיקוי לכס המלכות המקורי (מגילה יא ע"א; אסתר רבה א:יב).
לא דרוש הרבה כדי לחלק פקודות. כל אחד מסוגל לכך. אולם רבים סבורים שיש להם הזכות לנהוג כך.
ודרוש עוד פחות לצפות שאחרים יצייתו, אך איכשהו אנו מתבלבלים בין הפעלת כח לבין המלכות, הכח עצמו.
כיון שעצם יכולתנו לאלץ אחרים לציית לפקודתנו היא באמת נצחון ריק מתוכן, שהרי הרצון לנהוג כך נובע מהריקנות הפנימית – מהתחושה שאין אנו שווים כלום אלא אם כן יעשו אחרים את רצוננו. אך כאשר אנו מודעים לנשמותינו הא-להיות – ולנשמותיהם של אחרים – ולכבוד הנמצא בפנים, אז אנו מבקשים רק לעבוד את ה', לסייע לאחרים לעשות כמונו, ללא כל צורך בשליטה בהם.
הרי מגמתו של הקב"ה בבריאה – לגלות את מלכותו, את מלוכתו, את כוחו – ודאי שלא נבעה מהצורך לשלוט או להפעיל כוח. אדרבה, היא נבעה מהרצון לאפשר לנו את ההנאה ואת העונג שבעבודתו. וכאשר נקבל עובדה זו ונשקיף עליה כפי שהיא, אז יהיה כוחו של הקב"ה גלוי וידוע.
כיון שהעוצמה באה לעולם לטעת באחרים את הרצון לעשות את מה שטוב באמת להם (ליקוטי מוהר"ן I, לד:ב). להודיע להם את זאת בדרך שתביאם להקשיב ולציית מרצון. על-כן, כאשר משרה הקב"ה בנו את השראתו לעובדו – לעובדו מרצוננו החופשי – אז תהיה מגמתו מקוימת על-ידינו בכך שנקיים את רצונו. אולם, אילו רצה הקב"ה לשלטו בנו, לשלול מאתנו את חופש הבחירה, הוא היה עושה אותנו לבובות ומכשיל על-ידי כך את קיום רצונו-שלו.
וזאת עצמו גמולנו, טובתנו: לחוות את מלכותו, את מלוכתו, את עצמתו. לחוות את רצוננו כביטוי לרצונו, לדעת שאנו חלקים בלתי נפרדים מקיום רצונו. להמס את כל ההתנגדות הפנימית שלנו להליכה בדרכו ואז לחוות את ההנאה, את גמולנו, שבעבודתו.
ובכל זאת, אפילו בחיי היומיום שלנו, הניח הקב"ה על כתפינו את מלכותו, את עצמתו: משפחתנו, ידידינו והתלויים בנו – הם שלנו, באחריותנו, להדריכם ולהשרות בהם את השראתנו. אולם, כאשר אנו סוברים שהם קיימים רק כדי שאנחנו נפעיל כלפיהם כח, אז נכשלנו בשימוש שעשינו במלכותו של ה', בעצמתו. נטלנו את המלכות ושעבדנו אותה כדי לקיים את משאלותינו ואת שאיפותינו, כדי שנחוש כאילו אנו "על הסוס" (ליקוטי מוהר"ן I, נו:א-ב). ואילו מי ששלטנו בו נהיה "הבובה" שלנו לכל חייו – כיון שהפעלנו כח במקום להדריך ולהשרות השראה.
והרי זהו אחשוורוש: מטרת חייו – עצמה; הרי הוא קנה את כס המלוכה כדי להשיג עצמה. הוא רצח את ושתי המלכה, אשתו, על שהתכחשה לעצמתו. הוא דאג לבנות לעצמו חיקוי לכס המלוכה של המלך שלמה, מתוך הסברה שדבר זה יסייע בגיבוש עצמתו. מה שלא הבין אחשוורוש – שחסרה לו עצמתו של שלמה המלך, ועל-כן לא עלה בידו לשבת על כס מלוכתו של שלמה. כיון שכס המלוכה של המלך שלמה סימל את כס מלכות ה' אשר באמצעותו מקרין הקב"ה את עצמתו שלו, ורק המתרסנים והמשרים אשראה על אחרים יכולים על שבת על כס מלכות כזה. אך כס מלוכתו של אחשוורוש לא היה אלא מעשה הונאה, שגילה רק את חוסר העוצמה שלו.
ומרדכי הצדיק מסמל עוצמה. הוא טיפח את אסתר מאז ינקותה (ב:ז) והתמיד בכך גם אחרי שהגיעה לשלטון. בכל יום שמלכה אסתר, חלף מרדכי על פני חצרה לעודדה (מעם לועז ב:יא). ובעצמתו הוא עודד את היהודים לשוב אל ה' ולהימנע מכוחו הרע של המן. הוא דיבר אל לבנו, הוא פנה אל חופש הבחירה שניחנו בו – מרדכי הפעיל את "כח הרצון" שלו.
על כן נקרא מרדכי "מר דרור" – כוח חופשי, כיון שלא היה לו הצורך לשלוט באחרים, להפעיל כוח כלפיהם. מלכותו היתה חופשית מאילוצים – היא היתה מסוגלת לעודד אחרים לנצל את חופש הבחירה שניחנו בו.
מרדכי – הצדיק – מראה לנו כיצד לשבת על כס כוח הרצון.

                        אודות ספרי נחלת צבי

נחלת צבי הוא מכון ספרים שמוציא לאור ומדפיס ספרי ברלסב רבים. עד כה הדפסנו יותר ממאה ספרי ברסלב. 
היחודיות שלנו שאנו מדפיסים ספרי ברסלב שמתאימים לכל הרמות.
באתר שלנו אפשר לרכוש און ליין את כל הספרים שהוצאנו והדפסנו, בכל מה שקשור לספרי רבי נחמן מברסלב.
                                                                                                                      
    

לרכישת ספרים בטלפון ולכל נושא הקשור למכון ספרי נחלת צבי

 
 Tel: 02-5824641
Fax: 02-5825542

© Breslov Research Institute 2010· All Rights Reserved